אז?
לברך את מבצע "חץ מגן" האחרון, או איך שקוראים לו, או להתעצבן שוב על הזילות של חיי אדם, במיוחד נשים וילדים בשני הצדדים?
הרדיו מלא בקשקשת מילולית על האירוע שעוד לא קרה
כולם יודעים שזה יקרה, לא בטוח בדרום
כולם יודעים שטילים מגיעים גם לתל אביב ולגוש דן
אתה גם יודע שכמה מהתשתיות המהותיות נמצאות בטווח ירי [למשל ליד אשקלון]
ואדם שואל את עצמו: אולי אברח לי לחו"ל עד יעבור זעם?
אבל אז הוא נזכר: יש לי ילדים, נכדים - לא אחיה בשקט כשאני שם והם כאן.
בינתיים הנכדה שלי במסיבת ל"ג בעומר.
לפחות זה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה