לא ממש אוהב לכתוב על אישים בפוטליטיקה, כאלו שכל כוחם הוא אורך לשונם והעומק בו היא נדחפת לעכוזי המנהיג.
אלה האנשים שיושבים אח"כ במשפטי ראווה גדולים, בשלם מדובר על "הבנאליות של הרוע", וההצדקה שלהם: פעלתי לפי החוק.
אינני גם מאלה שמנסים לנחם עצמם ולומר - כלום עוד לא קרה, ויתכן שכלום גם לא יקרה. אני מפוחד לגמרי, אני חש בבשרי את רוח העיוועים והרוע השוררת בארצנו כיום, ולא מצליח לראות [מצליח מצליח] קצה של אור. [כלומר, אם אמסלם מהליכוד, אחד מכלבי השמירה הנאמנים לדוצ'ה פותח פה על מאכילו.. זו התחלה של אור?].
אז מהו לוין?
הוא הפקיד האידיאלי ששלישית המשיח [ חמור, אתון, עיר לבית נתניהו] רואה מול עיניה. עבד נרצע שתמיד יסובב המלים כך עד שלבסוף כאחיתופל בשעתו, אולי, מי יודע, יקבור את מנהיגו.
ואחרון -
אם בבית המשפט חשבו שהם באמת מוגנים מהפוליטיקה, מישהו שם לקה בסנוורים. איזון בין שלוש הרשויות לא יכול להתקיים כאשר אחת מהן משתררת על השניה, וכך קרה כשבית המשפט העליון נדרש להתערב בענייני חקיקה, והתערב.
אז רפורמטור או טרמינטור?
מקור הקריקטורה - הבלוג של מישל קישקה - https://he.kichka.com/
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה