היום הוא היום בו התחילה מלחמת ששת הימים אאל"ט.
אין לי ולו זכרון אחד ממנה.
לא ישבנו במקלט
לא סבלנו מרעב
לא פחדנו
אבל, זכור לי החודש אחרי המלחמה, עת ישראלים התחילו להציף את ירושלים העתיקה. הלכנו, ששתנו בדרך שלוקחת לקבר דוד, אבל עשינו פנייה שמאלה ונכנסנו דרך שער יפו. היו המונים בשיירה הזו. לאמי, הירושלמית בילדותה, היה חשוב שנראה את הכותל, אז הלכנו לראות ולא התרשמנו, או לפחות נשארתי אדיש לגמרי.
הכל היה אחר, חדש, שונה.
לי אישית, שנה אחרי הכיבוש כבר היו לי חברים. [אבל זו היסטוריה פרטית].
אני זוכר את אבי ע"ה חוזר על דברי לייבוביץ, יש להחזיר! יש להחזיר! לנצל את הכיבוש כדי להגיע להסכמות אזוריות. ברור שלא רק של הוחזר, אלא הכיבוש העמיק יותר ויותר.
אני נמצא ברבעון השלישי של 120 שנים הקצובות לו לאדם ;-) אני מקווה שלא אמצא שוב במלחמה, שסופה בכייה לעוד כמה דורות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה