‏הצגת רשומות עם תוויות מסעדה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מסעדה. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 28 בנובמבר 2025

551 - בתי קפה, מסעדות, אוכל רחוב "להביא אוכל מהבית"

 הנושא החם ממוסגר בכותרת: האם אתם מבלים בבתי קפה ומסעדות? 

בתיאור שלו טליק מוסיף:

  • "אנחנו לאחרונה מסתפקים באוכל רחוב: חומוס, מנת פלאפל, שווארמה, פיצה וכו'. אלה  משקיטים את הרעב, לפחות עד שמגיעים הבייתה לארוחה חמה."
  • " הפסקנו עם בתי קפה. מטורף לשלם על סלט בין 50 ל60 שקלים כשאתה יכול לקנות ירקות,להכין בבית סלט ולאכול אותו גם במסגרת העבודה."
  • "הנושא החם הזה עולה כי אני רואה ושומע שאנשים  מגלים פתאום שהם מזמינים יותר מידי אוכל מבחוץ או שהם יושבים במסעדות ובבתי קפה להנאתם ובסוף בסוף הם מבינים שאפשר אחרת בהתנהלות נכונה ואחראית."
כדאי רק להבחין היטב בין "בילוי" לבין אכילה קבועה במסעדות, שאיננה בילוי אלא צורך או עבודה/פגישות עבודה בבתי קפה.

בעבודה שלי לא היתה אפשרות ללכת למסעדה או לבתי קפה. היתה לנו מנהלת שאהבה פגישות בבתי קפה, דבר שהופסק אחרי פעמיים, כי כולנו לא עובדים במגדלי המשרדים, וזה נראה לנו מגוחך. אז הענין זה מבחינתי חסר משמעות.

בפעם הראשונה שהגעתי לתל אביב לפני למעלה מחמישים שנים גיליתי את תרבות בת הקפה, במיוחד אלה על המדרכות.
התאהבתי בתרבות רחובית-אורבנית זו, ואני מבלה המון בבתי קפה. לא לצורכי עבודה, אלא ובעיקר לצורכי קריאת העיתון, המתנה לרופא אם הקדמתי, סתם לראות בני אדם ולהריח עיר.

מסעדות פחות בשימוש אצלי, אבל בת זוגי ואני אוהבים ללכת למסעדות שונות. איננו הולכים כל יום, כך שההוצאות אינן כבדות. אנחנו גם הולכים עם זוג חברים לפחות פעם בחודשיים, אוהבים להזמין אורחים מחו"ל, ואין לנו בעיה ללכת למסעדות בחו"ל, נהפוך הוא.
איננו הולכים למסעדות גורמה, ואין סיכוי שאזמין מנה שמחירה שערורייתי. אלה השיקולים היחידים. שיקולים נוספים אינם קשורים למחיר אלא לשירות, שיכול לגרום לנו לא להשאיר טיפ [דבר שאנחנו באופן קבוע משאירים].

שירבו בתי הקפה, שתרבנה המסעדות הטובות.

https://www.coolbe.com/he/products/64c220c20ffe4901cdec71e2

יום שישי, 5 ביולי 2024

387 - אוכל רחוב, או איך מבלים?

 הנושא בשרביט החם, אוכל רחוב או צורת הבילוי האהובה עליכם מחבר בצורה מענינת שניים שאינם הולכים יחד בתרבות הפופולרית בת ימינו, עד כמה שלי ידוע.

אוכל רחוב, כשמו כן הוא, מקום לתפוס "ביס" כשרעבים והיידה להמשך היום. אצלי לפחות, מעולם לא עלה בדעתי ששווארמה אצל צ'יצ'ו תחשב כ"בילוי" או פלאפל לארוחת צהריים ב"מושבה" [פלאפל נהדר ומומלץ בכצנלסון גבעתיים] אותו אני אוכל בבית יהפוך לבילוי.

ברם, מסעדות מעולם לא היו "צורת בילוי" אהובה עלינו. די מהר בשלהי העשור השלישי לחיינו נטשנו את מועדוני הלילה, הבארים, הפאבים. לא מעניין מספיק. גידלנו ילדים, התמקדנו בעבודה ובעצמנו.

אנחנו בהחלט אוהבים ללכת לסרטים עם חברים קבועים [גלידה 1 כדור, פופקורן ענק+ זירו+סודה], תיאטרון מיותר לציין, לפחות פעם בחודש. מקסימום אם מגיעים בזמן, כוס קפה מנייר וחת'כת עוגה עד הכניסה לאולם.

מופעי זמר, בקרוב באוגוסט של כוכב יווני ענק. גילינו שאנחנו סולדים ממצב בו אנחנו מקבלים אוכל ושתיה וצופים ב"בדרן". [היינו באירוע כזה. "פיקסמניו" שולחן עגול סביבו עוד 2 זוגות זרים לנו, מסובבים את הכיסא לכיוון הבמה כשהזמר מופיע וממשיכים ל"טחון", לשתות. זה צרם לנו בכמה וכמה רמות, אז זה לא קורה יותר.] ביוון לא נוותר על טברנות קטנות, בהן אוכלים ושותים, אבל כל הבסיס אחר לגמרי. הזמר והלהקה הם חלק מהאירוע, הבילוי. וזה לא "אוכל רחוב" גם לא ממש מסעדה. למעט מלכודות התיירים אליהם גוררים עשרות ישראלים.

למדנו לחפש את הטברנות הקטנות, האנונימיות כאלה שבקושי יש מקום, שיש חיוך ענק אמיתי ולא מסחרי, והאוכל, והמוזיקה.

וטיולים בעולם.

יש ספרייה גדולה בבית, יש טלוויזיה רב ערוצית, יש מחשב ויש שנינו יחד באינטימיות עמוקה אליה זכינו להגיע.