השרביט החם מציע את הנושא - שפות זרות
האם ההנחה שלי, שנוודים יודעים הרבה שפות זרות נכונה?
האם ההשערה שלי, שיהודים, בהיותם חסרי בטחון שמקום מגוריהם הוא לדורי דורות למדו יותר משפה אחת?
ומכאן, האם מסקנתי שהוריי, אלה שלחמו בפלמ"ח, אלה מהאצ"ל או מהלח"י הולידו צאצאים שיידעו רק עברית ע"מ להפסיק את "הנדודים" הטיפוסיים לעם היהודי, סבירה?
כך או אחרת
הוריי החליטו שעברית תהא שפת ילדיהם, ובכך גדעו במו ידיהם את הקשר שלנו לעברם התרבותי העשיר [יידיש, ספניול/לאדינו, טורקית, צרפתית, גרמנית, לטינית]. מסכים, לא היה מחובתם להוריש לנו את שפות אירופה שהכירו, אבל את שפת ילדותם, התבגרותם?
עד היום אני לא סולח להם.
לכשעצמי
קשה לי ללמוד שפה זרה מ"האוויר". גיסי, המחותנת שלי, אחי הגדול, אמי למדו/לומדים שפות זרות ללא מאמץ, אני מאלה חסרי הכשרון.
אבל
אני מקפיד בכל מקום אליו אנחנו מנגיעים ללמוד את מילות הנימוס: בוקר טוב, לילה טוב, תודה רבה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה