אני משער ש"היות בגמלאות" אינו ענין חדש עבורי. הרי מאז 2015 אני בגמלאות, וכבר שנה וחצי בגמלאות "רשמיות" ולא ב"פנסיה מוקדמת".
העתיד צופן לי רק נחת.
אמנם אני קצת חושש בימים אלה, אבל ככל שאני מברר יותר, וככל שחלומותיי מרמזים על משהו אמיתי, הרומן שהתחלתי לפרסם בבלוג השני שלי, כן זה עם טמהארי וכו', שהגיע למצב בו רק שני אנשים הציצו בו, זכה בהתענינות גדולה באחת מההוצאות לאור, ואני מתחיל לעבוד עליו מחדש, מה שמעורר בי את כל החרדות - אותן אלה שליווני כאשר בדקתי בחינות.
הפוליטיקה, המצב הלאומי והבינלאומי - אט אט אני מתנתק מהעולם החיצוני המעיק הזה. חוזר לחיי כילד וכבוגר שהעדיף משמרות לילה. אני איש של לילות ולא של ימים, ואני מניח משאעבור לחיים ללא דרישה להתעורר בבוקר, אהפוך את חיי על פיהם, לפחות מבחינת היום והלילה.
עד אז, כמה פרחים שצילמתי במושב אמירים היפהפה.
נעשתה עבודת עריכה על חלק מהתמונות, ע"מ להדגיש צבע או רכיב בקומפוזיציה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה