שבוע מופלא היה בליסבון.
ציינתי בפני הזוגה שמעולם,לא זכיתי לחופשה ארוכה כלכך מהחרדות שלי, מכאבי הבטן והחזה.
התעוררתי מלא שמחה כל בוקר, עליתי עליות, הלכנו קילומטרים כמו שאנחנו אוהבים, צילמתי.
בערב יצאנו יחד לאכול.
דגמנו את שכונות ההרים ואת שכונות המישור - לחוף הטז'ו. הבנו יותר לעומק מהו "עילי" ומהו "תחתי" מה זה "צפוני-לבן" ומה זה "דרומי-מולטי" אם לא מהגר בעל צבע עור מסוים.
וחזרנו הביתה.
ואתמול כמו סערה, סופה, הוריקן או ציקלון תקף אותי התקף חרדה שהפיל אותי על הרצפה, כלומר הטיס אותי ליום ארוך, של סבל וכאבים וחרדות בלתי מוסברות, במיטה.
אתה יודע מה מנע ממך חרדה מליסבון?
צחקתי בעצב רב - לא, אין לי מושג, ולא רוצה לחקור.
ועכשיו לתמונות מקריות -
אלא מה? שאוותר על האפשרות?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה