הבחירה ב"ניק" לצורך הזדהות באינטרנט דומה מהותית שימוש בפסבדונים בהם פרסמו אנשים לפני מאות שנים ואולי אף אלף שנים ויותר כתבי פלסתר, כתבי מרד כנגד שליט רודן, סאטירות ובדיחות על הכנסיה או על הרבנות.
ויתור על הפסבדונים עלה לסופר ההודי הידוע בתקיפה שבעקבותיה איבד עין, לפני כשנה, וכ- 34 שנים אחרי פרסומו של הרומן הקונטרוברסלי, פסוקי השטן, סלמאן רושדי. חייב להדגיש - שם המתרגם לעברית אינו ידוע.
בספרות ההשכלה אנחנו מכירים את מנדלי מוכ"ס, את שלום עליכם ובוודאי את ביאליק שפירסם שירה ביידיש בשם אחר.
ומה, האין אנו קוראים נלהבים של אמיל אז'אר - "כל החיים לפניו" והרי בעצם הוא הסופר של "עפיפונים", רומאן גארי. ואם כבר עסקינן ברבי מכר - האורג מרבלוי, של ג'ורג' אליוט, מרי אן אוונס, שרק באמצעות "ניק" יכלה לפרסם את ספריה.
היכולת להיעלם מאחורי "ניק" פיתח את תיאורית ה"לקטור" או היעדר ה"לקטור" במרשתת. גם דמות העורך העיתונאי, העורך הלשוני נעלמו להם אט אט, כשהאינטרנט התפתח ונוצרו בו הרשתות החברתיות הגדולות, שאינן יכולות לכפות זהות "אמת" על המשתתפים או עריכה, הכנה מראש של הטקסטים שלהם.
בפורטלים רבים, התעבורה היא בעיקר של "ניקים", כשאנשים משווקים פרסונות הנעות מהקצה האוטוביוגרפי עד הקצה הפנטסטי לגמרי. והאם ניק אוטוביוגרפי הוא "האדם כמות שהוא" לו נשתמש במונח קנטיאני?
חקרתי בקצרה פעם כמה אוטוביוגרפיות במסגרת לימודי דמות "המחבר" או ה"מספר" ברומן. קראתי 3 אוטוביוגרפיות של אותו אדם, בכל ביוגרפיה הוא דמות אחרת. המעבר מהאדם, מהסובייקט שהולך למכולת, נאמר, לאדם הכותב על עצמו הולך למכולת מייצר פרסונה שאמנם קרובה מאוד לאדם הספציפי, אבל מוסיפה רובד "מלאכותי" או "אירוני", וכבר איננה זהה לכותב עצמו.
אבל כשמדברים על אדם כמוני, חובב זהויות שונות, הסוגיות האלה של: השחקן, המסכה, הפרסונה מורכבות יותר או אולי פחות.
אחת מהדמויות שבחרתי להתגורר בתוך שמה, לפני כעשרים שנים לערך היה גאנדאלף. אותו רב מג, דמות אב שכולה טוב לב ואכזריות לרוע העמוק, האותנטי. דמות שמקורה באיזו ישות נאצלת ממנה בקע העולם [ מי שמכיר את העולם של טולקין יודע שיש גם סיפור בריאה מרשים מאוד, מבוסס על מוזיקה, אגב - הסילמריון - ממליץ לקרוא בשפת המקור], ותפקידו להציל את העולם, ולהעניקו לבני אדם באופן מלא ביותר. בסוף סאגת הטבעת, כל יצורי הקסם נפרדים מהעולם, שנשאר לעד בידי בני אדם.
גאנדאלף הזה כתב ביקורות אכזריות לשירים, לעג ובז לכל דבר שלא עמד בקני המידה הנוקשים שלו, או שלא הכיר מעודו. הוא נכנס לאין ספור קרבות פורומים, קילל וקולל, גידף וגודף והוכיח לכולם שהוא קרא יותר ספרים מהם. הגיע המצב, שאיזו גולשת בקשה ממנו לא להשתמש בניק זה כי הוא פוגע בזכרונות הטהורים שלה מגאנדאלף הבדיוני. שוו בנפשכם את עוצמת הזעם של גאנדאלף שלי.
המעבר לשימוש בשמי היה איטי. שימוש בשמי מחייב פחות יהירות, הוא דומה למפגש ב- RL, בו אדם רגיל לא יפתח את הפה שלו סתם, ילמד את סביבתו, ישקול לעומק מהלכיו.
עם זאת, כפי שכתבתי אני שומר על עוד 2-3 כינויים בהם אני משתמש בפורומים שונים, ותפקידם הוא - בידול מלא ומתן ביטוי לצדדים אחרים, שאינם מתכנסים באופן רגיל תחת השם שלי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה