בהחלט הועלה נושא, לכאורה רגיש, בענין שנת הלילה בפינה החמה שלנו.
פעם, כשהיו יותר חדרים למשפחה, היה חדר אבא חדר אמא וכו' בסיפורים של עגנון, למשל אחד מהבולטים "בדמי ימיה", לאה ובן זוגה חיים בחדרים נפרדים. לי לא ברור אם למעט הלילה בו נהרתה תרצה הם קיימו יחסי מין.
אבל אני מניח, שעליית הבורגנות במאתיים השנים האחרונות, האורבניזציה והגירת מליוני בני אדם, הובילה ליצירת דירות קטנות יחסית, מקסימום רווח על מינימום שטח, כך שזוגות נאלצו ונאלצים לישון יחד. כתבתי נאלצו ונאלצים, חלקם. זו כמובן אחת הסיבות המרכזיות למותה של התשוקה. המיסתורין נעלם. ריחות הגוף הישן, הקולות כל אלה מרסקים כל תמונה של "יופי" "משיכה" "חן".
אבל יש רבים שישנים יחד מתוך רצון. לא רק לצרכים אינטימיים. כך אני ישן רע כשבת זוגי לא לצידי. כשהיא נעדרת כמה לילות מדי שנה, כמות הסיוטים שלי עולה. אני יודע מחברים אחרים, שהשינה יחד היא אמצעי להידוק הקשר.
אבל אני מכיר גם זוגות שעברו לישון בנפרד. זוג אחד בגלל שהוא נוחר והיא לא מצליחה לישון. אצל אחר, כמות הנפיחות והריח הרע מונעים שינה. האהבה ישנה, הסקס ישנו, אבל לישון - בנפרד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה