חחח, במערכת החינוך הישראלית, ובטח באמריקאית לפניה המושג "כוח-על" היה כלי להעצמת מוקד הסמכות הפנימי של התלמידה, שליפת הילדה ממצב של נחיתות רגשית עקב נכות או פגם מולד אחר.
כך
מערכי שיעור נעו סביב: מהו כוח העל שלך/שלי?
וכוח על יכל להיות: חיוך, עקשנות, מסתדר עם הבריות, אהוב על ההורים.. וכו' וכו'
והנה נושא לפוסט -
כוח על
או
מה כוח העל שלי
או
מה אני רוצה ככוח על
כמו שכבר נכתב בפוסט אחר בשרביט החם, כילד קראתי בלי סוף, נטייתי היתה לכיוון המעשייה, המיתוסים ובהחלט [קומיקסים] עלילונים - המעט שתורגם - על גיבורי על כ- סופר מן, כ-ספיידר מן, כמו הקוסם שנעלם דרך רצפות.
האם רציתי כוח על?
בילדותי, עת הדמיון עבד שעות נוספות ותחושות של מצוקה היו חדות, בטח - קוסם שימלא את הוריי בכסף בלי סוף, כך אזכה ונזכה לחיים רגועים יותר. אחר כך בא הרצון לעוף. בחלומות מאוחרים שלי, לפני כמה שנים, יכולת התעופה חזרה באופן בולט, והיתה הכי טבעית ומובנית לי.
וזהו
שנים לא רציתי כוחות-על מאף סוג. יש פתרונות טכנולוגיים בספרות המד"ב שעוררו בי תקוות לחיים אינקץ באמצעות טכנולוגיות חוצניות, חייזריות, אנושיות. אבל רצונות מופיעים בדר"כ סובבים מותם של אנשים שאני מכיר, או ימי זכרון לאחי.
כוח העל שממש הייתי רוצה זה אינטלקט בעל יכולות גבוהות מאוד, למשל כמו סופרמן קורא ספר בן 500 עמודים בפיזיקה גבוהה בכמה דקות, הלוואי עליי. יכולת ללמוד שפות במהירות שיא. כוח על נוסף הוא מתנת כשרון הריקוד, ולמידת ריקודים מכל התרבויות הקיימות ואחרון - גילויים מרעישים בתחום המתמטיקה, לא פחות.
אחח, פנטזיות, משאלות לא סמויות, "לחם" לפותרי חלומות לזניהם הניו-אייג'יים. על מנת לממש הכל, היא להיות בן 16 לנצח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה