אולי הכותרת צריכה להיות: חיי מורה עברייה, ומדוע כל כך הרבה מורים צעירים נוטשים את המערכת.
שוו בעיני עצמכם את המצב הזה:
מורה צעירה, נאה, נשואה + שניים, בערך בת שלושים. מחנכת כיתה ובעלת ראש גדול מאוד, כפי שמצפים.
המורה המחנכת עובדת עם נוער בעייתי בביה"ס שאמור להיות נורמטיבי [ לא ביה"ס של שוליים, לא ביה"ס של הזדמנות שנייה, לא ביה"ס עמלני - סתם ביה"ס עירוני רגיל ומשעמם], והתברר שאחד התלמידים איחר/נעדר משיעור, והמורה המקצועית הודיעה לאמו.
התלמיד פנה באיום למורה המקצועית שהעבירה בזריזות את התפוד הלוהט למחנכת*. המחנכת פנתה לתלמיד וביררה את פשר התגובה. הוא הודיע לה שגם בה יפגע, ואכן.. אמר ועשה והחל להפציץ ברשתות החברתיות טענה שהמורה התיחסה אליו יחס לא הולם!
עכשיו, שימו לב:
1. בשל האיום הילד הושעה ליומיים, עפ"י הכתוב בהוראות מנכ"ל משרה"ח. הילד חזר לביה"ס
2. הילד פתח קבוצת ווטס אפ שמעודדת תלמידים לשלוח אליו מידע על המורה והתנהגות בלתי הולמת
3. אם התלמיד בפייסבוק במשך 50 דקות מרצה ומכפישה את המורה
מה קורה עם המורה?
המורה מסרבת לבוא לביה"ס
האיגוד המקצועי עוד לא השמיע קול ציבורי
הרשת בה היא עובדת שלחה מכתב התראה על הוצאת דיבה שמעודד משום מה את הילד ואמו לטנף על המורה, כי הם מפרשים זאת כבריונות
לא ברור לי אם יישהו טרח לפנות לרשת החברתית כדי להוריד את כתבי הרוע כנגד המורה
כלומר -
הילד מוגן לגמרי.
מי מגן על המורה?
לסיכום זריז -
מי שמגיע למערכת החינוך מאידיאולוגיה וללא בעיות פרנסה, אולי יספוג את העוצמה של ה"ביוש" הזה ואפס פעולה כנגד הצד הפוגע. אבל מי שמגיע גם כראיית מערכת החינוך כמקום לפיתוח קריירה, מימוש עצמי וזה מקור פרנסה, לא ממש יסכים לחספוג רעלים כאלה.
אנשי חינוך נדרשים להיות זהירים ולתת לספק מקום - אבל המקום לשני הצדדים, כן?! [גם לתלמיד וגם למורה]
אז מדוע שאדם צעיר, בעל השכלה גבוהה, כישורים בתחומי ידע נדרשים יישאר במערכת החינוך?
וזו תמונה אחת מתוך אלפי תמונות מדי יום במערכת החינוך. ההצלחה של המורים להשניא את עצמם, האיגודים המקצועיים להצטייר כרק דואגים לשכר ולימי חופשה של המורים, התנהגות משרה"ח ביחס למורים וזלזול בהם וכמובן משכורת שמשקפת את היחס האמיתי לאנשי חינוך בסולם הערכים הישראלי - כל אלה עם "הקורונה" [אם כי אלימות כזו התקיימה גם לפני הקורונה ] יובילו את מערכת החינוך לקריסה מוחלטת בשל העדר כוח אדם איכותי, צעיר או אידיאליסטי.
-----------------------------------
*בניגוד לצפוי מורים בקושי פונים להגיש תלונות במשטרה על תלמידים שמאיימים עליהם. יש כמה סיבות: תחושת בדידות קשה והעדר תחושת מוגנות - לא מטעם הנהלת ביה"ס, ובוודאי לא מטעם האיגוד המקצועי. חשש מלפגוש את הילד לאחר הגשת תלונה או את בני משפחתו. [ברב המקרים ילדים מאיימים ומסוכנים מגיעים ממשפחות מסוכנות ומאיימות, וכן, אלה יכולים להיות שועי הארץ כמו אזובי הקיר]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה