פעם, לפני כשלושה עשורים לערך השתתפתי בקורס ניהול של רשת אורט. שם בקשו ממני לציין מהו בדבר האופייני ביותר שלי - מתוך עצלנות, שמירה על פרטיות, זהירות שרידתית בחרתי לומר: טבעות. תמיד יזהו אותי לפי הטבעות.
אלה הטבעות האחרונות שאני עונד כבר קרוב לשנה.ונציה, ונציהלא זוכר איפה ולא זוכר מתי, אחת נשארה אחת נעלמה :-)הבובה הזו היא מתלה התכשיטים שלי.היו היו ארבע, מתוכן אחת נשארה. אחת בוודאות נשדדה, והשאר בטח נתתי לאחין, לבן.זה היה מצחיק. ביריד מהירידים בהם מוכרים חפצים זולים במיוחד, שתיים אלו ב"עסקת המאה", 100 ש"ח. נתנו כמתנה לחובבת ג'וקים.טבעת מבולגריה. עלתה גרושים, ובהיותה במחיר גרושים, כך גם הלכה לה לטייל בעולם.הטבעת הכסופה על הזרת נקנתה באי יווני. אהבתי אותה מאוד, אבל נפלה מאצבעי ולא שמתי לב.הטבעת על האמה היא ציון לשני עשורים יחד עם בת זוגי. שמורה היטב. השניה, מסוג טבעות הקולג'.. לא החזיקה זמן רב מעמד.כפי ששמתם.ן לב, אינני מקפיד במיוחד בשמירה על הטבעות שלי. אני מקפיד לקנות זולות, הן עונות על צורך קישוטי חזק ועל תאוות הרכושנות שלי. אבל אם מישהו.הי י/תאמר לי: אני רוצה את... הטבעת תעבור אליו/ה מייד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה