יום שבת, 3 באפריל 2021

57 - מימונה, סהרנה, נובי-גוד, סיגד

 בטח שמתם לב, שרק חג של אתיופים עוד לא הפך לחג לאומי. גם הלחם המיוחד, אינג'ירה, טרם הפך למזון הנמכר ברשתות המזון כמו הטאקו המקסיקני.

נראה מתי ההתכנסות של העדה, הסיגד, תהפוך לאירוע כלל ישראלי, ולא רק אירוע שזוכה לזכות להיעדר מהעבודה או מהלימודים. 

מעולם, ואני מדגיש מאוד, מעולם לא הייתי באירוע של מימונה. נולדתי בירושלים, היו לי שכנים מרוקאים, למדתי, שירתִּי בצבא, עבדתי ועובד עם יוצאי העדה, ונייט. כלתי העתידית מרוקאית, והנה לא הוזמנו [אני שמח במיוחד על כך- כי לו הזמינו היינו הולכים, ואסור לנו לאכול את רֹב התקרובת שמגישים שם].

אנחנו יודעים ומכירים סהרנה, אבל רק יוצאי העדה הפרסית חוגגים את החג הזה. 

נובי גוד הוא החג החדש שהישראלים אמצו לעצמם, עד כדי כך, שלמרות שהמורים עובדים, בתי הספר ריקים כמעט לגמרי, וישנם מורים שלא מגיעים ללמד ביום הזה.

לוח השנה של הקתולים מפוצץ בצומות, חגיגות, ימים שמוקדשים לקדושים/קדושות ופולחנים שונים. הרבה יותר ממה שהלוח העברי מתיר לעצמו. לוח השנה הבינלאומי מפוצץ בימים מיוחדים, למשל ה- 31 במרץ הוא יום ה- אידלי [ IDLI] הבינלאומי. אידלי הוא מזון הודי צמחוני מדרום הודו, שזכה להכרה בינלאומית, ונראה לי שהמוצר בדרך להפוך ל"מורשת" כמו שמפניה, צ'דר ומוצרי מזון אחרים.

כך או אחרת

כל המרבה לשמוח הרי זה משובח, ואני מניח, שככל שהטכנולוגיה תתפתח עבודת בני אדם תקטן, ואז הם יצטרכו למצוא סיבות למלא בהן את חייהם.



אין תגובות:

פרסום תגובה