השרביט החם החליט לקחת את הנושא הישראלי הקבוע, כל ערב חג: אצל מי אתם בחג? ולהמירו לשאלה אחרת: איך אתם מתכוננים לחג.
החלטתי לענות על השאלה, כי על אף התנכרותי המכוונת לחגים יהודיים אין בי הסתייגות מהתרבות הישראלית-היהודית שנמצאת בשורשי הזהות שלי כישראלי-חופשי-לא דתי. מעבר לאידיאולוגיה, שני צאצאיי נישאו למשפחות מסורתיות, כך שבמובנים רבים אני משתתף באירועים ובטקסים האלה כבר כ- 15 שנים.
מדי שנה מתקיימת "תחרות" בין חתני לבין המחותנת שלי - אצל מי תיערך סעודת החג. אנחנו לא נדרשים להביא דבר, כי המטבח שלנו לא כשר. אבל בת זוגי מצאה לפני כמה שנים מאפייה שהיא גלאטכושר, כך שהיא מתאימה היטב לצרכי המשפחה, ואנחנו מזמינים קינוחים פרווה, מפונפנים מאוד, טעימים מאוד.
השנה חתני "ניצח".
לו היינו בקו הבריאות היינו הולכים ברגל אליהם. [בערך רבע שעה הליכה], אבל נסענו במכונית, פחות מ- 10 דקות, מצאנו חנייה ברחוב. לא להתפלא, בערי הלווין של ת"א בהן דירות רבות מושכרות, הרחובות מתרוקנים ויש חנייה בשפע.
אלה כל ההכנות, כלומר, חוץ מלגהץ את החולצה הלבנה, המכנסיים הירקרקים-אפורים ולהוציא ממגירת הנעליים את "נעלי החג".
אתמול והיום הם ימי בית.
שנה טובה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה