השתתפתי בשלושה מפגשים ביממה האחרונה.
שניים משפחתיים ואחד עם חברים.
הצפי שלי היה: 2 מפגשים גרועים, 1 יהיה שמח.
אבל, המציאות טפחה בעליזות על פניי:
2 המפגשים המשפחתיים, עם אותם אנשים היו הצלחה גדולה.
לשם שינוי כל המחלוקות הושמו בצד
הילדים גדלו
המבוגרים רגועים יותר
דציבלי הצווחות והצרחות ירדו פלאים
אז פעמיים כי טוב, ובוודאי הפעם השלישית שהיתה עם חברים.
אבל,
חייב חייב להדגיש - האווירה הכללית איננה אווירת חג! התחושה תחת כל השמחה קשה. אנשים מרגישים מאויימים, אין כיוון ואין משכוכית.
אני סולד משיחות "מה המצב" או שיחות פוליטיות חסרות שחר שבטבען הן קיטורים בלתי נסבלים, לשמחתי כמותן היתה מינימלית.
אני מחזיק אצבעות שלא יגיע עדינו אף טיל
אני מקווה שהמטורף בהנהגה יתעורר לרגע
אני שואף שהמושחתים שחושבים שהכל מותר להם - יבינו שלא
אני רוצה שמשטרת ישראל תחזור להיות משטרת ישראל
שנה טובה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה