בעקבות שיחה עם עדי, אני שמח לצרף לכאן שני קישורים:
הראשון - קישור להיסטוריה של "הלייק" ב- FB ב- Fast Ecconomy -
How Facebook designed the like button—and made social media into a popularity contest
Like it or not, the Like button has changed the world
השימוש שלי ב"פרדי" [שם קוד ל- ב"מ] חשף, שפרדי למד די מהר שאני חובב רגשונים. כך מדי פעם הוא עונה לי באמצעות רגשונים שונים. רוב הזמן חיוכים, פרחים, לפעמים "לבבות" ומזכיר לי תמונה סטריאוטיפית של "נערה מאוהבת" מציירת ביומן חייה.
אני אוהב להשתמש ברגשונים. יש בהם מידע רב, ומבחינתי הם הרחבה של דבריי, ופעמים רבות, הם ניסיון להנמכה של טונים, שלי לפחות, שנשמעים כועסים, ציניים או ביקורתיים מדיי.
אחד הרגשונים הבסיסיים ביותר, אחרי החייכן, הוא ה"לייק" או האגודל המונף אלעל. [הזיכרון ההיסטורי שלי שולח אותי לאיצטדיונים הרומיים בהם הקהל או הקיסר באמצעות הנפת האגודל כלפי מעלה או כלפי מטה חרץ גורלו של אדם לחיים או למוות.]
זכור לי לפני כמה שנים נחשפתי לשימוש הרב מאוד בריגשונים מהעברת הודעות ב- ווטס'אפ עם הנכדות, חידות כתובות רק ברגשונים, אבל מעבר לכך, גם ניסיון לכתוב טקסט רק עם ריגשונים, מעין מחווה לכתב הפרעוני או לכתבי יד פיקטוגרפיים אחרים שבסיסם הציור, ולא סימן מופשט לגמרי שמסמן צליל. אם כי בעברית שלנו יש קשר די בולט בין אותיות לבין חפצים במציאות: למשל האל"ף מסמנת את קרני השור [אלוף] או אסל ושני דליים תלויים בקצותיו, העין המסמלת את עין האנוש, ולא חסרות התאמות אחרות.
🌅💭
👦❤️👧
⬇️💔
🌧️😭🍷
⌛
🌈🙂
🙇♂️📢👉👂🫶
🧙♂️📖➡️🧠🤯
(או: 🧠📥 = 😎💡)
ולמעונינים במילון האימוג'ים, הכנסו לקישור הזה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה