הנושא הזה, הגיל בו ארצה לחיות מפרנס המון פנטזיות טרום-שינה שלי. אצלי זה קשור בראש ובראשונה למשיכה מינית, להזדמנויות מיניות מוחמצות ולמימוש תשוקות בלתי אפשריות בגילי הנוכחי ובסטטוסים השונים בהם אני נמצא יומיומית.
אני גם קושר את התשוקה הזו לאלמוות, כמו איזה הסכם עם חוצנים - בהמשך לסיפור מד"ב שקראתי שבו הגיבור זוכה לחיי נצח ולעוד כמה תכונות חשובות מחייזרים "טובי לב" - מקבל נעורי נצח, חיי נצח ומשלם מחיר לחוצנים, מהו? [לא מסגיר את המין האנושי, אבל הראש שלי פתוח לגמרי עבורם לכשירצו, מתי שירצו.]
אינני עיוור ליתרונות הנהדרים של חזרה לגיל ההוא מבחינה אקדמית ואינטלקטואלית, אם כבר: מתמטיקה, פיזיקה כמקצועות אותם אני לומד ברצינות, שפות [אגב, תת נושא - יכולת למידת שפות אחרי שמיעה של משפט או שניים מפי יליד, או יכולת טלפטית להעתיק את כל מבנה השפה שלו מהמוח שלו לשלי].
לא ויתרתי על אזור התנועה והגוף, שם האהבה הכי גדולה שלי, שבגללה אני לא מוחל לאבי עד היום, הריקוד. לומד ריקוד, ולומד את כל סגנונות הריקוד האנושיים, יש לי זמן כידוע. אני גם לומד אומנויות קרב מכל העולם.
כל זה כשאני באחד משלושת הגילים האלה. בטח במהלך עשרות שנים אולי מאות, אבל הובטחו לי חיי נצח. לגבי גיל 13, שאולי נחשב קצת מוקדם לתאוות מיניות, לפחות אני "איבדתי" את תמימותי בגיל צעיר מאוד,[לא, לא עברתי הצקה, הטרדה, אונס.. ממש לא] כך שזה לא נראה לי חריג.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה