יום שישי, 12 במאי 2023

263 - הטבע, האדם ועתיד ה- DNA

 שני שירים מציגים את המחלוקת המרכזית בענין שימור הסביבה, ואולי איזו תופעה חדשה, שאולי אולי אולי, רומזת אל עתיד אחר.

השיר של אלתרמן - שיר בוקר

בהרים כבר השמש מלהטת
ובעמק עוד נוצץ הטל,
אנו אוהבים אותך, מולדת,
בשמחה, בשיר ובעמל.

ממורדות הלבנון עד ים המלח
נעבור אותך במחרשות,
אנו עוד ניטע לך ונבנה לך,
אנו ניפה אותך מאד.

נלבישך שלמת בטון ומלט
ונפרוש לך מרבדי גנים,
על אדמת שדותיך הנגאלת
הדגן ירנין פעמונים.

המדבר, אנו דרך בו נחצובה,
הביצות, אנחנו ניבשן,
מה ניתן לך עוד להוד ושובע,
מה עוד לא נתנו וניתן.

בהרים, בהרים זרח אורנו,
אנו נעפילה אל ההר,
האתמול נשאר מאחורינו
אך רבה הדרך למחר.

אם קשה היא הדרך ובוגדת,
אם גם לא אחד יפול חלל,
עד עולם נאהב אותך מולדת,
אנו לך בקרב ובעמל!

מול השיר בעל האופי הפאשיסטי-משהו, נמצא השיר הזה של נעמי שמר - ולס להגנת הצומח

כבר פורחים נרקיסים בשמורות הטבע
מרבדים נפרשים בשפלת החוף
כלנית וכרכום, אלף גון וצבע
והחוק שאומר - כאן אסור לקטוף!

רק עלי אין החוק משגיח
רק עלי איש אינו שומר
לו היו לי עלי גביע
אז, היה מצבי אחר.

ציפורים נדירות כבר דוגרות בסלע
אילנות נדירים נשמרים לחוד
איילות נבהלות מסתכלות בשלט
בו כתוב בפירוש שאסור לצוד!

רק עלי עוד לא שמו שלט
מסביב אין לי כל גדר
לו הייתי, נאמר, איילת
אז היה מצבי אחר!

אדוני, היזהר, אל תיגע באיריס!
צבעוני ההרים הוא מחוץ לתחום!
כל גבעה נישאה בשולי העיר היא
שטח בר מגודר ואיזור רשום!

אז אני לפעמים חושבת
כי היה זה אולי רצוי
לו הייתי נרקיס או רקפת
או אפילו איזה בן חצב מצוי

הסתכלו מה שקורה לי בדרך:
כל אחד עובר, חוטף, קוטף, קולע לו זר
לו הייתי חיה או פרח
אז היה מצבי אחר!

ברור, השיר של שמר מציג את העמדה הבסיסית ביותר ביחס לשמירה על הסביבה.

ואיפה אני בסיפור הזה? מהו יחסי לסביבה הלא אנושית? אני איש של עיר. לא אוהב את "הטבע", כלומר, אין לי בעיה עם גן ציבורי בעיר, לא תראוני הולך בהרים, משוטט באזורי ספר, או ישן עם יתושים. לא לי.
מהצד השני ברור לי לגמרי מהו המחיר שהחיות - החל בחד תאיות וכלה בענקים ימיים כמו הלוויתן הכחול משלמות על יצור הזבל הבלתי פוסק שלנו, על פעירת חורים ובורות באדמה, על מציאת מקום לבני אדם ע"ח יערות העד והביטאטים מגוונים.

ובחרתי להתעלם מזיהום האור בלילות, כי המושג הזה לא ממש נתפס אצלי במוח ובשכל. כיצד האור שאני מדליק "מזהם" את האור?? לא רואים את הגלקסיה הנהדרת שלנו, הזהו הזיהום? אז אין לי בעיה אתו.

מאז שאני זוכר את עצמי, אוסף זבל נאמן, מאז שחלה חובת ההפרדה בגבעתיים מפריד אשפה, מצמצם צריכת מים, מצמצם צריכת חשמל. קונה מעט, מבשל רק לשניים או רק לי,לא זורק אוכל - הפכתי מומחה לשינוי ולהינדוס שאריות מזון.


 

 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה