לפעמים ישנן התרחשויות בעולם, שלכאורה, אדם נורמטיבי מהישוב מחוייב לדעת עליהן, להביע דעתו, או למצער להעמיד פני מבין.
ברור לכל בר דעת שלמעט אירועי טבע העלולים להשפיע על האדם הזה, אירועים בין בני אדם כמו, מלחמות, מגיפות ענק - באמת אין שום אירוע פלנטרי שמחייב תשומת לב של "כולם".
כלומר
מונדיאל?
אולימפיאדה?
התפרצות הר הגעש באי המרכזי של הוואי?
מלחמת רוסיה-אוקראינה?
בחירות בברזיל?
מהומות באירן?
קורונה?
הרשימה דלעיל לענ"ד מצביעה על שלושה אירועים שאדם נורמטיבי, בתרבות המערבית ירצה לדעת עליהם: הר געש [השפעה על האטמוספירה], מלחמת רוסיה-אוקראינה [מחסור באנרגיה זמינה, מחסור בחיטה], קורונה [מחלה שהיתה דורסנית ואלימה]
השאר
מונדיאל? חוץ מברברת על עיתונאים ישראלים שלא קיבלו אותם ב"אהבה", ביקורת על משטר העבדות בקטאר לא שמעתי כלום. אין למאורע הזה שום השפיה עליי, על סביבתי הקרובה והרחוקה, ולכן כל הסופרלטיבים הקלישאתיים שבהם התקשורת נעזרת על מנת לעצב ולהנדס את יחסנו, עוברים לי מעל הראש.
אבל אפשר להיעזר בדוגמה הזו כדוגמה נוספת לגאונותו של קליגולה - תנו להם לחם ושעשועים, להמון הנבער מדעת, ויש שקט לעשות כל נבלה שרוצים לעשות.
למשל - דיכוי המחאות באירן, דיכוי של הסיניים ביתר עוצמה, רעב בלתי נתפס באפריקה, משטרי טרור, דיכוי ועבדות בחצי האי ערב ובאזור הסהר הפורה ולא הזכרנו את אחריות הניו זילנדים וחיות המשק שלהם לזיהום האוויר.
הבו לנו שעשועים, פיצוחים ודיאטניות במעריב שיספרו לנו מה לאכול בזמן הרביצה מול הטלוויזיה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה