הנושא החם לפני שבוע היה "ציפורים".
אומר מייד - אני אוהב ציפורים אהבת נפש, אבל לא מסוגל לזהות ציפורים למעט אלה שחיות בסביבתי העירונית: נחליאלי, אנפת בקר, חסידה, עורבני, יונק דבש, דרור הבית, עורב, מאיינה, דררה, יונים.
עם הנחליאלי, הדרור והחסידה גבוה בשמיים גדלתי בילדותי, בקרית יובל. היו גם עורבים, יונים - אלא מה?!
כשאני מגיע לגני חיות, בפעמים הנדירות ביותר, אני נמשך לכלובי התוכיים הקטנים, ובסוד אגלה לכם, שבראשית נישואינו בנה לנו החם שלי כלוב ענק לתוכיים. בשלב מסוים הבנו שאיננו מסוגלים לטפל בהן, והן הועברו לבתים ראויים יותר.
בסרטי טבע אני אוהב לראות את הציפורים שאיננו רואים כאן, ובטיולי ביה"ס בעבר נהגנו להגיע למצפה הנשרים ולצפות בהם דואים על זרמי האוויר.
כתבתי על האגם בסטוונגר, נורבגיה - שם חיים באגם שחפים, ברבורים, ברווזים. ברודוס אלה בעיקר שחפים. שלושה ש"כבשו" סירות. כל אחד יושב על סירה אחרת. אבל הסנוניות הנפלאות הן שמעניקות מופעי בוקר וערב.
וגם דוכיפת מופיעה בצורה נדירה, לפתע.
שירת ציפורי הבוקר אהובה עליי. קול רך, גרוני, מתוק לאין שיעור.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה