נושא נהדר.
הולכתי באחת לשנים 1973-76 בזמן שירותי הצבאי.
עברתי בשל חיי הרומנטיים והמיניים לגור בתל אביב. תמיד הגעתי לתל אביב בסופ"שים, נח היכן שנחתי ובערב היינו יוצאים להתפרע בתל אביב.
בטח תזכרו שכבר עברו 50 שנים מאז, החיים אז היו אחרים במובן של תיעוד [תועדתי כמה וכמה פעמים - אבל התיעוד שמור ולא מפורסם, אולי יפורסם, מי יידע?]. חיי המין, ההוללות, השתיה והסמים גרמו לי מדי פעם לאחר למסדרי הבוקר בימי ראשון בבסיס.
למזלי מי שניהל אותי היה רס"ן ממוצא רומני, שהזדהה עם הרומניות שלי, חח, וגם ידע את ההיסטוריה שלי, כולל התעמרות קצין בבאר שבע, אז הוא החליק עבורי כל דבר, כמעט.
בשלב מסויים הצטוותתי לזוגיות מלאת יופי, במרתף שימש כדירה. תמיד תמיד הייתי מגיע בימי שישי, מוטרף מהצבא, משועמם, מפוחד עד מוות, אחרי מריבות קשות עם ההורים שלי, ששנאו שעזבתי כך.
זכיתי למנת הלטיפות, החיבוקים והסקס שרציתי כלכך.
ומי שליוותה אותי, אגב, עד היום כשאני שומע את השיר הספציפי, אני נזכר בדירת חדר, זוג די מפורסם בחדר אחר, אנחנו במטבח הצר, ונקראים להצטרף אליהם. אני לא רציתי. בילי הולידיי מיבבת את MY MAN
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה