למה לא אכין סיכום שנה
בראש ובראשונה מעולם לא הכנתי סיכומי שנה. לא בשנה העברית ולא בשנה הלועזית.
סיכום תמיד סובייקטיבי ביותר, יש בו רצון להרשים את הקורא/ת שלו, יש בו התחנפות לעצמי, קצת ניפוח אגו ולצורך קינוח גם הבטחות ריקות לשנה שתבוא.
סיכום הוא חיתוך הזמן בצורה המלאכותית ביותר. נכון שתפיסת הזמן המערבית מושפעת מאוד מהתרבות השמית, המצרית ואחריה מהמונותאיזם היהודי-הנוצרי. תפיסה שיש בה התחלה והתקדמות ליניארית לקראת סוף, או בשתי מלים: לידה ומוות.
התפיסה ה"אלילית" או הפרימיטיבית של הזמן מחזורית לגמרי, ובני אדם אינם מתים אלא נולדים תדיר מחדש. מוות אינו סוף, אלא פסק זמן קצרצר, כמו שהחורף אינו מוות למרות הקור, הקרח והמוות הרב שמתחולל בו.
מכאן אפשר להסיק שמבחינתי סיכום הוא פרידה ממה שהיה, אריזתו בתוך תבניות תודעה אשלתיות ברובן, ומניעה מובהקת של ראיית זרימת הזמן המחזורי והאינסופי.
פרידה היא מוות. סיכום הוא מוות. סיכום = פרידה = מוות, ואני חפץ חיים, כל הזמן, גם בתודעה שלי.
שנה טובה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה