פוסט 100 מאז עבר הבלוג שלי שינוי מבימה לפרסום שירי האייקו לעיסוק בענינים ציבוריים או פרטיים.
אישית אני לא ממש אוהב סיכומים. סיכומים הם כמו פרידות, ופרידה היא כמו מוות. מבחינתי, בניגוד לעמדת זלדה, מוות הוא סיום מוחלט, ולא:
לצערי שוב חוזר נושא הקורונה, ואתו החששות שלי מחזרה לעבודה ב-זום. השנה אני מתחיל עם כתת י' חדשה של מחוננים ואחרי 7 שנים חוזר להגיש לבגרות, כיתת חנ"מ. יש לי תכניות רבות, וה-זום אינו חלק מהן.
לכן -
לא סיכום כי אם היערכות לקראת סגר קורונה חדש, בחגי תשרי, כלומר חודש ספטמבר. אף אחד אפילו לא מעז עדיין, במיוחד עם השרה החדשה, הדוקטור שאשא-ביטון, לומר: הבה נגרור את החופשה עוד חודש ונאריך את שנת הלימודים בחודש תמים. לא רק שאשא-ביטון אלא גם יב"ד [יפה בן דוד] לא ממש תסכים לענין, והשד יודע למה?!
לכשעצמי, ביום חמישי אני מקבל חיסון שלישי.
לכשעצמי, חזרתי להסתובב עם מסכה ברחוב.
במקום לסמן 100 פוסטים אני מסמן - קורונה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה