אתמול ישבנו היא ואני והתבוננו אל החודשיים הממתינים לנו. מה נעשה בחודשיים הללו?
היא, אשה נמרצת, דעתנית, חזקה מאוד תלך לים, תסע, תטייל בארץ. מדי פעם היא תקח אותי [ כי אני כלכך אוהבת אותך, ולא רוצה להיות לבד ].
הוא, עצלן ידוע, מורח את הזמן, דחיין שיטתי, משתעמם מהר, אוהב לישון ואוהב לחלום. לא אעשה כלום, אמר. בראש הוא תכנן מדי יום טיול של 20 דקות עם הכלבה, קפה של בוקר בבית קפה קבוע, עיתון. שעה של בוקר. קלה, נעימה. אבל מהו בוקר?
היא, בוקר מתחיל ב4:30.
הוא, בוקר מתחיל ב1200 לפעמים אפילו 1300
בחום יולי אוגוסט אלה שעות קשות מאוד להליכה נעימה, לקפה של בוקר וקריאת עיתון, אלא אם כן אתה במזגן בתוך בית הקפה.
אז מה תעשה?
לא יודע. למ'ת מלחיצה אותי.
אולי אחזור לצלם, הפסקתי לצלם מאז הקורונה.
נראה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה