חברתי הטובה, נורית פרי, פרסמה את השיר "על כבוד המשפחה", וסיימה אותו במלים הללו:
מי אמר שומר אחותי אני
איך נפלו גיבורות
ואיה השה לעולה
אני קורא את השיר ובאוזניי מצלצלות מלות הדיווח היבש על השוטר שהגיע למקרא קריאה אובדנית של אשה, שכב אתה ולמחרת היא התאבדה. מה היה עונשו של השוטר? ששה חודשי שירות.
על מקרים כגון דא כתב אלתרמן: לאן נוליך את החרפה, את הבושה, את כאב היותנו גברים אנסים, אלימים והקלות הבלתי נסבלת בה אחינו הגברים מוצאים עבורנו דרכי מוצא.
חברתי אופטימית מאוד:
אחותי תמיד תושלך לצד... אימת החיים במין הלא נכון.
אימה- נכון... תמיד? אני לא יודעת . בכל זאת אופטימית...
האמנם אופטימיים גם אתן/ם?
ציטוט מדיאלוג עם גולש בפורום של תפוז - אקטואליה בדיוק על האירוע הזה:
לא זוועה
לא אנס
ולא ירש.
סתם שוטר בוגדני שניצל הזדמנות.
וזו לא זוועה?
אשה מאיימת בהתאבדות, במצב נפשי גרוע במיוחד - זה הזמן לשחרר את ז.ין מהמכנסיים, לשכב אתה, כמו... אתה לוקח אחריות על חייה של אשה לא יציבה במקום להשיג לה עזרה?
לטעמי הוא בהחלט ירש עונש הכי קל בעולם שאפשר, כמו טפיחה קלה על אצבעותיו.
אבל אם אתה רואה בזה "סתם שוטר בוגדני".. אני מניח שלא אתן לך להתחתן עם בתי ואתנגד לכך שתגדל את נכדותיי.
איפה הזוועה?
הוא דיבר איתה ומנע סכנה מיידית, אבל שוטר זה לא פסיכיאטר.
הבעיה היא שזה טיפוס בוגדני מבחינת אשתו, אשתו צריכה לשים עליו זמם כמו לכלב.
רק למטה
הזוועה נמצאת בכך, ששוטר מגיע אל אשה המתקשרת והיא במצוקה נפשית חריפה. הוא מנצל את חולשתה! [ לא צריך להיות פסיכיאטר, צריך להיות בן אדם!! ] ושוכב עמה. אם זו לא זוועה, מה כן זוועה?? זו בדיוק כמו ניצול של ילדות מפגרות, שמדי פעם אנחנו שומעים על בני נוער או גברים ששוכבים אתן. הקלות הבלתי נסבלת בה אתה "מוחל" לאיש, רואה בו בעיה של אשתו היא בדיוק כנראה תגובת העונש שהוא קיבל. גברים מגינים על גברים אחרים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה