היום מסתיים לו "רשמית" הסתיו ובאים שלושת חודשי החורף. החודשים בהם השמש נעלמת, שלג מכסה את האדמה והכל "מת".
אהה, רגע, רגע...
לא במזרח אגן הים התיכון.
העננים הכבדים, הסופות, הרעמים, הברקים והגשמים מגיעים בחודשים אלה. זוס יורה את ברקיו, אנליל והדד מורידים גשמיהם ומפרים את האדמה. והאדמה המופרית מגדלת את ברואיה ומזינה את בני האדם. כבשירו הנפלא של שלמה אבן גבירול, כתב סתיו:
רגע, רגע...
איפה היורה ששרנו עליו?
איפה ימי הקור?
מתי אלבש את מעיל התשבץ החם שלי, או את מגפיי היפים?
האם השיר שאני זוכר כמעט מגיל אפס, שכתב והלחין מתתיהו שלם:
פנה הגשם
פנה הגשם,
הלך, הלך לו.
ענן רקיע
חלף, הלך לו.
פני אדמה
באור חמה
שיבולים זקפו
ראשיהן בקמה.
עוד בר משמעות ונכון לימינו?
נולדתי בשיאו של החורף. אני אוהב את החורף מאוד. אני פורח בחורף. אבל אי החורף?
ממש ברגע כתיבת מלים אלו יורד גשם חזק.
https://www.ynetnews.com/article/5434329
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה