אני אוהב גשם, אני אוהב חורף, אני אוהב בגדי החורף.
התחושה כשאני עטוף/מכוסה/מוגן עוזרת לי מאוד להתגבר על ה"נפילות" הטיפוסיות בגלל החורף, הקור, וצבעיו.
אני זוכר כילד בירושלים אהבתי ללכת בחולצה דקה בגשם. התחושה של המים היורדים עליי, חיפוש מחסה תחת עץ מריח אחרי הגשם.
הייתי בערב בו הדוברת סיפרה בפליאה ש"כל השחור"; "האפור" באיזורי הרדיפה, ההשמדה באירופה הוא בעצם צבעוני להפליא. כלומר, התמונות, הסרטונים היו בשחור לבן, זה מה שיצר את "תודעת החרדה" מהגשם ומהחורף אצל חלק מבני דורי, לא כולם.
שנים אני עוקב בדבקות אחרי דיווחי השירות המטארולוגי על כמויות גשם שירדו, וחשש מפני הבצורת, ואותו שיר על "המצור בירושלים" ואותה כוס של מים.
לדעתי, האישית, הלא מדעית, הלא סטטיסטית והלא מוכחת למעט מה שאני חושב - החיבור שלי לחורף קשור לכך שנולדתי בחורף.
בית אחד משיר שהקדשתי לגשם:
יורד גשם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה