האם המלחמה נגמרה? זה הנושא של השרביט החם.
באחת התגובות כאן כתבתי שאני מרגיש חסר ביטחון. לא הרחבתי את הענין, וכאן המקום להרחיבו.
זרמי מידע תעמולתיים מציפים אותנו ללא הרף. אפילו דג מומחה בזרמי הים יתקשה להתמודד עם זרמים אלה.
בי הם מעוררים תחושה קשה של חוסר ביטחון קיומי.
אני קם בבוקר, ולמרות שאני מקפיד לא לצפות בחדשות ולרפרף על כותרות ראשיות, התחושה העמוקה שלי, אני לא מוגן. ר"ל, לפני 50 שנים החרדה שהציפה את המדינה לא הובילה למצב בו הציבור הישראלי מצוי עכשיו.
אז יש/אין מלחמה?
הכל תלוי במצב הרוח הפוליטי-אינטרסנטי-כלכלי של הצד המפחיד באותו היום. ישנן טענות שמצב הקפאון מתאים לרה"מ ולשרידותו הפוליטית לעת עתה, ואחרים טוענים שזה מתאים להנהגת החמא"ס בעזה ובחו"ל.
החיים ממשיכים.
יש שיקפידו על קיר לא מטוייח בביתם כתזכורת קבועה לסכנה, לאפשרות ההרס. אחת הדיסטופיות הנוראות ביותר שקראתי על העתיד הלא רחוק היא של ישי שריד, הבן של יוסי שריד ז"ל, שנקראת "השלישי", ומשרטטת בדיוק רב את ההרס המפואר והיעלמותו של החלום הציוני השלוב, כיום, לצערנו, בחלום המשיחי השבתאי ובקודמיו "מזרזי הגאולה". סיום שאחריו לא תהיה יותר מדינה ציונית, יהודית, פלסטינית.
עפרי אילני, עורך בטאון "הזמן הזה" גם פירסם מסה קצרה על "מקום" ו-"היעדר מקום" בתרבות היהודית בת זמננו:
יהודים זה לא אותנטי
עפרי אילני
שבעה עשורים אחרי הקמתה של מדינת ישראל, שאלת השייכות של היהודים למקום אקוטית יותר מאי פעם. מול הטענה הפלסטינית בדבר זרותם של היהודים בארץ, דוברים ציוניים מבקשים להוכיח שהיהודים הם ילידיה האותנטיים. בד בבד, יהודים מחוץ לישראל מנסים לייצר צורה חלופית של אותנטיות יהודית – מעין "ילידיות גלותית". אך הניסיון להשריש את היהודים בהוויה אותנטית כזו או אחרת, אם בישראל אם בגולה, מועד לכישלון.
את המסה הזו הוא מסיים כך:
"במלחמה הנוכחית נעקרו מבתיהם מיליוני פלסטינים ומאות אלפי ישראלים. גם אם הם ישובו לבתיהם, העקירה הזאת מסמנת קיום עתידי שאין בו קרקע יציבה. מכל מקום, התרפקות על קיום ילידי שורשי לא תסייע לאיש מאיתנו. אנחנו אנשים חסרי מקור, יצורים סינתטיים, שחיים על מרבדי דשא סינתטי."
דומני שהעמדה שהוא מצייר, עם ההנחה הדי עובדתית שלי, שהיהדות כבר בראשיתה תפסה עצמה כנודדת אל "מקום מבטחים מדומיין" - לך לך מארצך אל הארץ..." ואז ויתור על ההבטחה האלוהית "וירד יעקב מצריימה..", ושוב 40 שנות נדודים, שסופן ממלכה והגלייה ואחר כך בחסות אימפרטור בן הזמן כורש, ממלכה-בובה, שסופה הגלייה שלא הסתיימה עד היום.
האם יהודים עקורים בארצם, בהגלייה פנימית מרצון יסכימו ש"המלחמה נגמרה", כלומר לעולם לא לשוב לבתיהם בצפון הארץ או בדרומה? האם אנחנו במצב בו הכוחות מתאספים לקראת עימות "מיתי", משהו בסגנון המהאבאראטה ההודית, מלחמות יוון וטרויה או אולי מלחמות ענק בנות זמננו?
כך או אחרת, מבחינתי המלחמה לא הסתיימה עד אשר, אולי, יושג איזה הסכם משלה, שיצליח לרמות אותי, מרצוני, שהכל "תקין".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה