יום חמישי, 24 בנובמבר 2022

217 - שייקספיר, המלט, בית לסין

 


סביר להניח שחלק גדול כאן היה יעד למתקפת הפרסום של בית לסין להפקה החדשה-חדשנית של המלט.
אתמול זוגתי ואני הגענו לתיאטרון. 3 שעות, יש הפסקה באמצע, די קצרה.
חדשני, בוודאי. שינו קצת את מבנה המחזה לצורך הסיום, בהחלט.
לא ממש הרגשנו את הזמן החולף, זה מדד לרמת הענין, אם כי - כבר יוצאים להפקה חדשה, לא היה מזיק לקצץ בנטיעות. לא חושב שישבו באולם טהרני שייקספיר.
אין רמה אחידה בין השחקנים. המלט עצמו, לבד מגוף מפואר, חדש מבית ספר למשחק, אסף יונש, חסר ניסיון בימתי משמעותי, כך שבסוף המחזה הוא נפל במלכודת הבאתוס, ונשמע כמו ילד בהצגת בית ספר.
תמונת הסיום, סצינת הסיום, עוררה פרצי צחוק בלתי פוסקים. גם התפאורה - סדינים כוילאות, עליהם הוקרנו כתמי צבע כסימון פרצי הדם של הגופות אותן המלט חותך בהצטיינות של סרט נינג'ה לפחות, התנהגות השחקן, המוסיקה המלווה = הכל יצר אווירה אופראית מעוררת צחקוקים במלאכותיות שלה שבה, וגורנשטיין מלווה את מעשי ההרג נוטפי הדם בקולו האופראי הנפלא.
אלי גורנשטיין, ידוע לכולם שהוא שחקן ענק, גם כאן הוא מבצע מספר תפקידים, קולו הייחודי, היכולת הדרמטית שלו יוצרים את הרובד הפארודי-הסאטירי במחזה.
המחזה בסוף בסוף ניצח את ההפקה. יודגש שהמתרגם, דורי פרנס, העדיף לבחור עברית במשלב גבוה, יחסית, למעט כמה "גיחות" אל עברית בת זמננו [ ישראלית]. הפזילה ה"מזרחית" לפזמונאות ומוזיקה מעובדת בסגנון "ים תיכוני" בהחלט שילמה את חובה למגמות בנות זמננו בישראליות העכשווית. לענ"ד רוני תורן, תפאורן מחונן, עשה עבודה חסרת משמעות, אלא אם כן תפקיד התפאורה הוא רק לאפשר מקומות ישיבה נוחים לשחקנים, ולהקרין כתמי צבע על סדינים לבנים, או להזיז סולמות על גלגלים מצד לצד.
והיה גם עירום, בטח, אי אפשר בלי עירום כיום -
לא יודע מה רמת ההשפעה של נטפליקס ונטיית המפיקה הגדולה הזו להרבות בצילומי עירום של שחקנים.יות. זכינו לראות את התחת של המלט, בשביל מה? ואת הציצים של אופליה - בשביל מה? אחר כך המלט הסתובב בתחתונים, מדי פעם סידר את החבילה, שתשב נוח בהם. זה סימון "שגעון"? מצחיק לראות את הויברגר ששיחק מהגרון ולא מהבטן את קלאודיוס מתפשט בתחילת מונולוג החרטה לכאורה שלו, אבל לא מוריד מכנסיים, מול המלט שמוריד מכנסיים.
אגב הויברגר, ממש משחק רע, צווחני, לא אמין. לזוגתי אמרתי - בטח הוא מת מצחוק כל הזמן.
דווקא לפולניוס האמנתי. לארטס, נו שויין, תפקיד צד שמשוחק בהתאם. אופליה, אמנם הדיבור המתילד התלביבי המקובל כיום על נערות הקרת מעצב היטב את דמותה כנערה מפונקת ומתבגרת, אבל כאן נגמר העומק של הדמות בעבודת השחקנית.
עבודה טובה והומוריסטית מאוד מבצעים הצמד שמשחק את רוזנקרנץ וגילדנשטרן, שאגב מוסיפים את הנדבך ההומוסקסואלי הסמוי, יחסית, של המלט הישר לקידמת הבימה. אוחצ'ה ומסומם שמזמינים את המלט לאורגית סמים וסקס בהוראת המלך.
ממליץ - בטח ממליץ. יש רק 50 הצגות.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה