ביום ראשון, בעת ההלוויה של הרב קנייבסקי קראתי בטוויטר ובפייסבוק טרוניות בלי סוף על כך שהללוויה ביום ראשון, ולמה לא קברו אותו בלילה, ואיך החרדים הסכימו ל"הלין גופתו" שזו "עבירה דתית חמורה".
בוודאי שמעתי את קולות חבריי החילוניים מגוש דן, אלא שלא גדלו בירושליים שתדיר התנועה בה נפסקה בעבר בשל אירוח משלחות מכל העולם. [ פעם נופפתי דגל כתלמיד בכיתה ד' ]. הקטנוניות שלהם הרגה אותי, ולכן פרסמתי את הסטטוס הזה בדף הפייסבוק שלי. הוא הכיל גם התיחסות לשינוי בסוג השיח סביב זלנסקי, אבל הערה זו זכתה להתעלמות, אז אשאר רק עם ההערה הזו:
שני דברים לסדר היום:
1. על אף כל אי הנחת והנוחות - מת לו אדם שבעיני רבים היה ראוי להערצה. כבוד לנו כחברה סובלנית לאפשר מסע הלוויה מכובד.
מיותר לציין שרב התגובות שללו את "הכבוד של חברה סובלנית". אחת כעסה על ביטול לימודים לתלמידי חנ"מ, אחרת טענה את זה:
מרכז המדינה מושבת כמו יום כיפור בגלל איש אחד. הלו, לא פרצה מלחמה.. כל הזמן אנשים מתים ולא משביתים שליש מדינה...והממשל מבצע כל מה שדתיים רוצים בגלל הגיון דפוק... אופיום להמונים...
למה?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה