אתמול אני מקבל שיחת טלפון מהבת הנרגשת שלי.
הנכדה הגדולה שלי חוזרת מצוברחת מביה"ס, כי המורה לחשבון נזפה בה לפני כל הכיתה "ג' התרשלה בעבודה". חשוב לדעת, שיש לי נכדה פרפקציוניסטית, יורמית שבחיים לא תעז להפריע או להגיש עבודה מרושלת.
מה קרה, שאלה אמהּ, בצעת איזה תרגיל לא טוב? [כי הנכדה שלי היא גם "דרמה-קוויין" ]. לא. זה מה שקרה.
מתברר שהמורָה "הגאון" מושיבה ליד השולחן שלה, בתורנות, תלמיד/ה ותפקידו כל השיעור לכתוב לה במחברת מיהם הילדים הטובים ומיהם הילדים הרעים. נו, הנכדה שלי קיבלה חינוך קצת יותר טוב, והגישה רק רשימת תלמידים טובים, ובגלל זה ננזפה.
ברור לכל בר בי רב, שזו בדיוק שיטת העבודה של הדיקטטורה - עידוד "מלשינים", יצירת מורא ופחד מ"הכוח", וכמובן חינוך אנטי מוסרי במהותו, כי השיפוט מי טוב ומי רע מלכתחילה נטול פרמטרים ברורים, ויתרה מכך ההכרעה המוסרית של הכותב נשללת מידיו.
ובכלל טוב/רע? יש ילדים רעים? [כן, אבל מרביתם, 99% אינם רעים], אז איך קובעים מי הוא רע?
האם הכועסת אחרי שהסבירה לבת שלה, שזו התרשלות ראויה להערכה רבה, אחרי הסבר שילד טוב/רע זה שיפוט שהיא, בגילה, לא יכולה לעשות, ושוב כל הכבוד לה על הסירוב להכנע לדרישה של המורה, פנתה למחנך הכיתה.
הוא, עפ"י עדותה של בתי, בלע את הלשון, נשמע הכי זהיר במלים שלו [חכם, בטח כמוני משוכנע שכל שיחה מוקלטת] ענה לה, שזה לא מקובל עליו, לא מקובל בביה"ס, זו לא שיטה חינוכית ראויה. הוסיף שבמקרה הזה יחס הכבוד שלו לנכדתי כתלמידה וכאדם התגבר. בתי הציעה לדבר עם המורה, הוא ביקש רשות לדבר אתה, לפני בתי.
סוגיה שהטרידה את בתי: האם בתי תפגע, לו המורה תדע מי התלונן? המסקנה שלה: אם המורה תתחיל להתנכל לילדה, יש מחנך, יש מנהלת, יש וועדת החינוך בעירייה וכו' לא הילדה ולא אני אמא שלה עשינו מעשה רע. זהו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה