זה עתה קראתי רשומה מלאת דמעות, רחמים עצמיים והתקרבנות, כל כך טיפוסית לעמיתיי ולעמיתותיי המורים/המורות:
"הרגע הזה שאתה יוצא לחופשת פסח ומקבל ערמת מבחנים מועדי ב' לבדיקה
"משפט מורכב אחד, פשוט עם שני רגשונים שאומר הכל, אבל הכל.
בתחילה חשבתי שאלה בחינות שקבע משרה"ח, והמורה בודקת, אבל גם מקבלת שכר יגיעתה. אבל מתברר, שאלה בחינות שביה"ס קבע לתלמידים חלשים, שיש צורך דחוף לשפר את ציון המגן [ השנתי ] שלהם.
מודה ומתוודה -
" אם כך, אל תבדקי. כל חיי כמורה למקצועות רבי מלל [ אני מדבר על למעלה מ- 30 שנים, על מאות בחינות ואלפי דפים לקריאה], סירבתי בתוקף לבדוק בזמן החופשה. גם אחרי החופשה אפשר לבדוק. נוחי, תני דעתך למשפחתך, לצרכייך האישיים - הבחינות לא בורחות, באמת
שלוש פעמים זומנתי לבירור על כך שלא מסרתי ציונים מייד אחרי החופשה, ובכל פעם עמדה לזכותי זכות החופשה המעוגנת בהסכמים קיבוציים, וכן העובדה שסרבו לשלם לי. הסחיטות הרגשיות בסגנון "אתה דופק את התלמידים", בבתי ספר אחרים בעיר "מתאבדים*" על תלמידים לא ממש הרשימו אותי בלשון המעטה. אז נכון, יש תלונות בתיק האישי שלי, אפשר לחשוב שהיו לי אספירציות להגיע לגדולה במשרד המשוקץ הזה.
ברם אני ממש סולד ממורות ומורים שכופפים גוום באומללות מוזמנת לגמרי, סובלים ומתייסרים מבלי לממש את זכותם החוקית לנוח בחופשה. לפעמים יש בי תחושה שהם כאותם מקבצי נדבות המציגים מומם לראווה על מנת להגדיל הכנסותיהם.
איכססססססססס
- - - - - - - -
*התאבדות על תלמידים - בפעם הראשונה ששמעתי את הביטוי הזה הוא היה מפיה של מחזיקת תיק החינוך בעיריית בת ים, גב' אסתר פירון [ נכון אם השר ]. תגובתי היתה שלילית ביותר בלשון המעטה, ואך העליתי קובלנתי באיזה אתר, והציעו לי בעדינות לא לנקוב בשמות, שמא..
לאחר כשלוש שנים, באחת ההרצאות שקיבלנו שוב עלתה המילה הנוראה, ואז המרצה הסתייגה ואמרה: אני יודעת שאריק סולד מהביטוי הזה. מצווה אחת כבר מרפדת את מעוני הקט בגן עדן ♥
ושוב, על מנת שנשאר אופטימיים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה