אז הנה אנחנו עמוק בתוך השנה החדשה. וכבר העיר בת ים חוותה עלייה רצינית בכמות הנדבקים והמאומתים והיא בדרך להפוך לכתומה. התגובה הפבלובית, א-לה- משרד הבריאות, נסגור את בתי הספר לכיתות ה - י'. קדימה ללמידה מרחוק.
השנה הזו איבדה בעיניי כל מבנה ברור. היותה בנויה מארבעה רבעונים המסוכמים מדי שניים נעלמת לה. היא דיפוזית לגמרי. היא מעודדת לימוד עצמאי, אבל רק אצל אוכלוסיה בעלת אמצעים חומריים מספקים. כלומר - מעמד בינוני שיש בבית יותר ממחשב אחד.
תלמידי חנוך מיוחד ונוער בסיכון ימשיכו להגיע לבית הספר, לשמחתי, כי אני מלמד אותם בבית הספר. כיתת המחוננים שלי תלמד מהבית. יש כבר שיעורים א-סינכרוניים מוכנים, ישנן משימות שממש לא מחייבות לימודים פרונטליים, ויש להם מוקד סמכות פנימי חזק מאוד, שיאפשר להם בעתיד לעשות מה שהם רוצים.
לצערי, על אף האינטיליגנציה הטובה מאוד של תלמידי כתת נוער בסיכון, מוקד הסכמות הפנימי שלהם נהרס עקב מהלומות חוזרות ונשנות גם בבית וגם במערכת החינוך, שלא הצליחה לסבול את הייחודיות שלהם, אי התאמתם למסגרת, ולכן עסקה בהרחקתם מהמסגרת הנורמטיבית אל מסגרות ששמן: חצר ביה"ס, רחובות העיר, עונשי ניקוי בביה"ס, מסגרות אחר צהריים שהן התנדבותיות ולא מקצועיות-מקצועניות בטיפול בילדים המקסימים הללו.
נכון, אחד מתוך 50 [ סתם ] הוא ספורטאי שיש לו מוקד סמכות פנימי חזק, אבל הוא לא מתעניין בלימודים. הוא רוצה לרוץ, להתאמן, ללמוד דברים שקשורים אך ורק למיומנות שלו או לכישרון הייחודי שלו. הוא ילמד לכתוב ולקרוא, ילמד קצת חשבון, ילמד לדבר אנגלית ולקשקש בנייד. ספרות? היסטוריה? תנ"ך? מתמטיקה? מה רוצים מהחיים שלו? אז הוא גם יושב וישן בשיעור בכיתה. האם תלמיד כזה בסכנת נשירה? ממש לא! עבור המאמן שלו לימודי ביה"ס הם אחד התרגולים המהותיים לעיצוב סבלנות, התגברות על קשיים [ גם מנטליים, לא רק גופניים ] והילדים יודעים - יצאת מביה"ס יצאת מהקבוצה, מהאימונים ומהמסגרת שאני, המאמן, מעניק לך.
ותלמידי החנ"מ [חינוך מיוחד]?
עבורם למידה מרחוק היא מצב כמעט בלתי אפשרי. חינוך הוא דיאלוג גם בין גופים גשמיים לגמרי. לא מספיק לראות "זה את זה" באמצעות תוכנת תקשורת ויזואלית. אני רוצה אותך קרוב אליי, אני רוצה שתסביר לי כשאני יכול לראות את פניך קרוב, לחוש את המהות הגשמית שלך. כיוון שעבדתי עם תלמידי חנ"מ גם בלמידה מרחוק וגם בלמידה רגילה בכיתה ההבדלים עצומים.
אינני מחפש אשמים, אין לי ענין לתלות אף אחד בכיכר העיר. אני רוצה שיב"ד [ יפה בן דוד] תפסיק לייצג אותי, כי אני מצטייר כבריון גס רוח בגללה, ואני רוצה שרן ארז יפסיק לייצג אותי כי אני נתפס כנכלולי או כאופורטוניסט בגללו. אני מחפש ארגון בעל מודעות חברתית, שאינו תופס את המורה כקורבן, כמוחלש, שמעמדה זו נובעת כל דרך ההתנהלות הפוליטית של הארגונים הקיימים, אלא רואה במורה אדם יצרן, חזק, מהותי לחברה בת זמננו ולעתיד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה