אני חושב שהכותבת הינה משוררת בלתי צפויה על פי הסטריאוטיפ של משוררת חרשית-חסידית, שהצליחה לקבע בנו זלדה. מהשירים המעטים שלה שקראתי, כאן במרשתת [ ראו הקישור הראשון – מקור השיר ] אין בה תעצומות הנפש של זלדה, והיא מוותרת בהתלהבות על המיסטיקה הכבדה והעמוקה מני חקר של זלדה.
נראה שהגישה ה"חסידית" שלה רואה בעולם את העולם, ללא צורך לחפש את העומק המיסטי שבו, שהרי "אלי מביט בי מגבוה / ברחמים ומחתל מחלפותיי", התמונה הנפלאה הזו של אב ובתו במגע הכי בסיסי של אהבת הורה, היא כמו "הניגון" של אותו חסיד בסיפור של י"ל פרץ "גלגולו של ניגון". הפשוט, הטבעי, האותנטי, האנושי ביותר.
ברור שההשוואה לזלדה איננה הוגנת, כי למרות החיבור העמוק של זלדה לטבע, בטח על פי שיריה "הכרמל האי נראה" או "שני יסודות", היותה מחסידות חב"ד ואשה מה עוד יחבר השתיים? הסטריאוטיפ שנפרץ היטב בשיר הזה. השיר מלא בהומור ואצל זלדה אין הומור בשירים. [ היתכן שאין מיסטיקה עם הומור? ] האירוניה החתרנית של זלדה היא הדק מן הדק, היעדר האירוניה בשיר של בינשטוק-אשכול מאפשר את הקריצה "יתלה מצב הרוח/ על עץ גבוה / בחיוך". אלא מה?!
ולמה בחרתי לתת לה את הדף היום, כי לקורא החילוני הממוצע אין סיכוי בעולם לפגוש יוצרים חרדים, דתיים, חרד"ליים לצערי.
----------
מקור השיר – מכללת הרצוג – דעת
ביוגרפיה – ויקי
מאמר על שירתה – אימגו – מגזין מאמרים, אדלינה קליין
מבחינה אומנותית כדאי לשים לב לניגוד הנהדר שהיא יוצרת בין "גבוה" לבין "נמוכה": אלי מגבוה / ייתלה מצב הרוח על עץ גבוה / רוחי הנמוכה - האין אף כאן מעין חתרנות או שמץ של "אלילות", והרי יודעים אנו על האשרה, ועל עץ האשור.
ולמה בחרתי לתת לה את הדף היום, כי לקורא החילוני הממוצע אין סיכוי בעולם לפגוש יוצרים חרדים, דתיים, חרד"ליים לצערי.
----------
מקור השיר – מכללת הרצוג – דעת
ביוגרפיה – ויקי
מאמר על שירתה – אימגו – מגזין מאמרים, אדלינה קליין
באמת מעולם לא שמעתי עליה, והמשפט 'אלי מביט בי מגבוה ברחמים' מאוד יפה בעיניי.
השבמחקאני אוהב לחטט ברשימות של משוררים, בויקיפדיה, בפרויקט בן יהודה, ברשימות של הקולג' באוהיו [ יש לו לקסיקון רציני ]. מדי פעם אני נופל על מציאה פואטית . השיר הזה, אינו מבריק, נאמר, אבל חוש ההומור העצמי, היעדר הפומפוזיות הטיפוסית למשוררים חרדים, שמחת החיים האמיתית, ראיית האל כ"שובב" - שזה אחולמניוקי - חתרני. :-)
מחקתודה.
השבמחקתודה לך. את מקפידה לבקר תמיד אצלי ולקרוא. אני שמח שאני מצליח לעוררבך ענין למשוררי עבר.
מחק