יום שלישי, 3 בדצמבר 2019

55 - רפאל אליעז




רפאל אליעז – שני שירים
-------------


שיר העמק / רפאל אליעז

פְּלָדָה כְּחֻלָּה הֵם הַשָּׁמַיִם,
כִּבְשָׁן אָדֹם הוּא לְבָבִי.
תִּשָּׂא נַפְשִׁי חֶדְוַת עֵינַיִם
כְּשֵׂאת גּוּפִי אֶת מַכְאוֹבִי.
הַיָּד חוֹרֶשֶׁת.
הַדָּם גּוֹעֵשׁ,
צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת
עָלוּ בָּאֵשׁ.

אוֹר, אוֹר, אוֹר, אוֹר –
כָּל הָעֵמֶק הוּא שִׁכּוֹר;
הַגִּלְבּוֹעַ
מִתְנַשֵּׁק עִם הַתָּבוֹר.

הַיָּד חוֹרֶשֶׁת,
הַלֵּב יִקְצֹר,
מַגַּל הַקֶּשֶׁת
מִי יַעֲצֹר.

כִּי בַּסּוּפָה נָעוּפָה שְׁנֵינוּ
כִּשְׁתֵּי רוּחוֹת זוּ נֶגֶד זוּ,
וְכֹה דְּבוּקוֹת כִּזְרוֹעוֹתֵינוּ
עוֹד שׁוּם זְרוֹעוֹת לֹא נֶאֶחְזוּ.

ביאליק כתב  בקינה הגדולה שלו על פרעות קישינב "בעיר ההריגה" את המלים הבאות:

"השמש זרחה, השיטה פרחה והשוחט שחט...והנה הארץ כמנהגה, והשמש כתמול שלשום".

יש שיטענו שקוהלת "תינוק קטן" לידו במשפט בקביעה הניהיליסטית הזו בפרק הראשון:

מה-שהיה, הוא שיהיה, ומה-שנעשה, הוא שיעשה; ואין כל-חדש, תחת השמש. [ קהלת א,  9 ]חַת הַשָּׁמֶשׁ“ (קהלת

והנה אליעז מגייס את שפעת הטבע, כמיטב השירה הרומנטית לככב בשיר בו התשוקה, הסקס [בהחלט] מכאובי - כאב הגוף עדי ההתפרקות "כי בסופה נעופה שנינו", ומה שלימדוהו חז"לנו [ כולל ביאליק ] נעלם  בסערת הגוף והחשק.

זמר אהבה לים
מילים: רפאל אליעז
לחן: סשה ארגוב
קיימים 7 ביצועים לשיר זה

אם עוד החושך רב ואין כוכב לי
ואם הים גועש,
על תורן ספינתי הדליקי, אמא,
שושנה של אש.

ואם החווירו עד בלי שחוק שמיים
וחוט השחר דק,
הושיטי יד חמה, ברכיני, אמא,
ולב אל לב יחזק.

כיפת זהב מעל
תחתי תהום ודמי.
שאני גל, שאני גל,
אל ארץ חלומי.
שאני בתבונה
ואל תשאל נא מה לי.
ציפור קטנה, ציפור קטנה,
באופק מחכה לי.

אם כלתי בחלומה תופרת
כותונת לאהוב,
נשקיה חרש על מצחה, הו אמא,
אמרי לה כי אשוב.

ואם תשאל מה הנתיב בים לי,
ומה לי אצודד,
הגידי לה: מנחת פלאים, הו אמא,
לרך שיוולד.


שני שירים  שונים לגמרי, שלשניהם משותף פואטי מרכזי, הטבע כסמל, כהשלכה של רגשות האדם עליו [ מאז קאמי ו"המיתוס של סיזיפוס",שלימד אותנו, ששלשלאות ההסברים התרבותיים שלנו הן הונאה עצמית , לטבע, אשכרה לא אכפת מאתנו ], מה שמצביע על פואטיקה רומנטית מובהקת, שבשירים אלה מבטא אליעז. הראשון הוא רצף בלתי פוסק של אקסטזה מינית, וכולו הילולת החושים מהטבע, הישראלי מקיף העמק. האהבה והתשוקה המינית עד כדי שכרות הם נופו של העמק [ עמק יזרעאל]. שיר כמעט אטאביסטי, זה החוזר אל צווחות קדם שפתיות, קדם תרבותיות,
השני שיר הוא שיר אהבה, געגועים וחוסר בטחון של מלח אל אמו, דרכה אל אהובתו. גם בשיר הזה לטבע  יש תפקיד רב משמעי. הטבע אינו אדיש, נהפוך הוא, כמיטב הכתיבה הרומנטית הוא חלק מהותי ומרכזי בשיר, מבטא את רגשות הדובר, סמל לאמו וגם לאהובתו הנושאת את תינוקו. [הים, אשר לנצח יהיה סמל נשי ]  שיר נוגה כפי שנהוג לקרוא לו, שזכה לביצועים רבים בגלל הלחן  הלירי-סנטימנטלי-בכייני מעט שלו.
----------------------------------------------

יוטיוב – זמר אהבה לים, התרנגולים
מקור שיר העמק – העמותה למורשת מרק לברי
מקור – שיר אהבה לים – שירונט
ביוגרפיה – ויקי
סיפור של אהבה ורצח – עכבר העיר
כל פרסומי אליעז באתר הספריה הלאומית

2 תגובות:

  1. את הראשון לא הכרתי. את השני כמובן מכיר. דבר זה מדגים את כוחו של הלחן לשיר.

    השבמחק
    תשובות
    1. גם אני לא הכרתי את הראשון. את השני כולנו מכירים , לפחות בני גילנו ושני עשורים צעירים מאתנו, אני חושב. הוא משורר גדול מאוד אליעז, כמו רבים אחרים, מערכת החינוך לא חושבת שהוא מספיק ראוי.

      מחק