הנושא החם בשרביט שואל את השאלה הנצחית בהתקרב ליל הסדר :
איפה אתם בחג המתקרב בכל זאת ולמרות הכל?הכי מצחיק, שאנחנו, שאיננו שומרים חגים או מקפידים על "משפחתיות" או "שבטיות" יודעים כבר עכשיו לאן לא נלך לחגוג ולאן נלך כן לחגוג.
בשנים האחרונות, כבר 14 שנים, מדי שנה אנחנו אצל המחותנת מצד הבת.
השנה הוחלט שהגיע זמן ירושלים, משפחת המחותנים של הבן.
וזה יקרה רק אם תגמר המלחמה.
אם תמשיך, ניסע עם אוכל לבית בננו וכלתו, נשב ונאכל ונשמח בנכדינו השניים.
הסיבות רבות ואינן חשובות.
חייב עם זאת להדגיש שמעולם, מעולם לא חשבנו שלו נערוך את ליל הסדר לבד "נהייה מסכנים". היסוד השבטי בארוחות הללו די דוחה אותנו, בלשון המעטה. וגם, מה לעשות, הדרמות ההוליוודיות או הישראליות הקשורות לחג הזה איכשהו קפצו מעלינו.
חג שמח.
הלוואי ותיגמר כבר המלחמה הזו בחסותה נעשים דברים קשים, ממש לפי ספר ההדרכה לדיקטטור מתחיל.
הארץ, 8.7.25, https://katzr.net/8dd658
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה