הנושא החם בשרביט שלנו הוא "הנדסת תודעה" סביב החזרת החטופות והחטופים.
במקום אחר כתב מישהו שהוא מסרב לראות את "פולחני/טקסי" החזרת החטופות-ים. לדעתו זו סנטמנטיליזציה קיצונית ודוחה של מצב עקה קשה לחברה הישראלית. אני הקצנתי וקראתי לזה: פורנוגרפיזציה של האירוע.
אני יכול להבין את הצורך העמוק של החברה הישראלית להציץ כמה שיותר לקרבי החטופות-ים, להרגיש את "מה שהם מרגישים", לשמוע את יללות הבכי וצהלולי השמחה, אבל קו אדום וברור נפרץ.
המצלמות, המקרופונים חודרים לתוך הפרטיות, לתוך האינטימיות של מפגשי החטופות-ים עם בני משפחתם, לדעתי זה נורא.
אין לי מושג איך ערוצי החדשות השונים עיצבו את התודעה של הישראלי המציץ, האם "דוד וגוליית", האם "חנה ושבעת בניה" או אולי שמשון ו"תמות נפשי עם.."
מבחינתי כל האירועים האלה מבויימים בקפידה רבה, משמשים ככלי פוליטי, ואינני בטוח שכאמצעי לקתרזיס חברתי, שאחריו ישנה "הטהרות", חשבון נפש והתחלת דרך חדשה.
אשר על כן -
אני לא צופה ולא מקשיב לאף אירוע החזרת/השבת חטופות-ים. יש חדשות ששם מדווחים ביובש ש: אלה ואלה הוחזרו. לי זה מספיק.
אגב, שמתם לב להתעלמות הכמעט מוחלטת מהעובדים הזרים שנחטפו והוחזרו. טוב הם לא "אונזערע" [משלנו].
שבוע טוב
לסיכום - איך אמנע מכם -
לאנשים האלה אין גבולות, ידידיה מאיר בתרעלה 14 על השבת החטופים: "יש פה דת אחת שניצחה לצערי הרב, זאת דת החטופים. אני מתנגד מאוד לעסקה הזאת, אולי הכי מתנגד פה מהחבורה"
https://twitter.com/i/status/1884330435645452619
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה