יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ.
מאה ועוד כמה ימים עברו.
העולם עומד על תילו, והזוג המטורלל שנהנה להיות על סדר היום הציבורי מדי יום, נעלם לו, ולשמחתנו גם נאלם.
רוגע יורד על העולם הקטן, ששמו מדינת ישראל.
שום הדלפות מבית רה"מ ואשתו הקפריזית או בנו בעל הפה המטונף.
שום עובד/ת לא מרגיש צורך עמוק לדווח על השפלה ופגיעה.
בכלל
גברת אשת רה"מ מעדיפה לעסוק בענינֶיהָ ובמשפחתה ולא ממש מעניין אותה לשאת שקי כביסה לאמריקה.
שלושה חודשים, זה הכל, ובזמן כלכך קצר הציבוריות הישראלית נרגעת מהטירוף שהקרינו עליה הבלפוראים מטעם עצמם. אמנם מדי פעם ישנו איזה אומלל שטוף מוח שמנסה להבעיר אש בשדה שכבר אין בו קוצים, אבל ראשוני כלבי המשמר של החצר הביזנטית צפים מעל הרפש ששחו בו. מיקי זוהר-מכלוף מבטיח פוליטיקה מכילה, אוהבת וחובבת הכוח מצאה לה נישה חדשה להתגודד בה, ההסתדרות, יען כי הבינה שהרבה עתיד כנראה כבר אין לה בליכוד. "יאללה בכפיים".
אפילו חגיגת הדם הנוראה שרקחו ה"מקורבים" [הוא לא יודע כלום, מה פ'תום, הוא??] סביב מותו של חדריה-שמואלי, שאף עברה את רמות ההסתה כנגד רבין כבומרנג מכה בשלישייה המטורללת מבלפור, לשעבר.
זהו
תם עידן הטרלול.
לעת עתה יאמר הזהיר והחכם באדם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה