יום רביעי, 18 בנובמבר 2020

17- תום פרקש ז"ל



 אין בי רצון להעלות מחדש את סרטון ההפגנה מול בית משפחת פרקש, כי הכאב כלכך עז.

שנים אני חי בתחושה שנפילת אחי ב- 1973 עברה כמו "כלום לא קרה". לא הצלחתי מאז 1995, עת המרשתת התחילה לפעול במרץ בישראל, למצוא חברים שלו, ויותר מפעם גם שמעתי תגובות של "אז מה?!"

הרבה יותר חמור כשאתה אח שכול ושמאלני-קיצוני בהגדרות הישראליות. מיד אתה נחשב כבוגד, בוגד בזכר אחיך, בוגד במדינה.

קבוצת המטורללים שהפגינה מול בית של משפחה פרטית הציגה בצורה קיצונית את זרם המעמקים הבאוש של החברה הישראלית. אלה זרמי העומק שתעמולת רה"מ השיטתית, כבר שנים ארוכות מולידה.

לצערי, רה"מ גינה באיחור רב תוך שימוש בטקטיקת נאום יום השנה לרצח רבין בכנסת - מגנה, אבל.. גם מולי מפגינים. כלומר - דוחף את עצמו לתוך האירוע, מתקרבן וכרגיל הגינוי שלו אינו גינוי, אלא הוא חותר תחת הגינוי במו פיו.

לצערי, קול ה-איד של הבלפוראי [ביבי], בנו יאיר, טרח בבוטות רבה יותר לא לגנות אלא לתקוף את משפחת פרקש, בחינת, השוואה מרדדת ומשטיחה בין איש ציבור לבין אדם פרטי, להם מותר ולנו אסור?!

הנחמה הגדולה שלי היא אותם ילדים נפלאים שאני מחנך עשרות שנים, שלמענם אחי נפל. 

אין תגובות:

פרסום תגובה