יום שלישי, 1 באוקטובר 2019

43 - שמעון הלקין





שמעון הלקין \ הזוכרים

רק הזוכרים צומחים תמיד צמיחה חיה.
רק בזוכרים העמק המיוער הזה,
שמשקעים גבוהים בו: גבה מקומר
צולל שקערורו תוך גובה – ועמוק
העמוק עוד והרקיעים שוקעים בו שוב.
רק הזוכרים חיים: צומחים כמעט לעד.

כמים בנהרות, כמים, הפקוחים ביער
מול רקיעים מדובבי דממה אשר
לפני היות ואחרי היות, צמיחת
זוכרים: ממילאי צולל בהם רקיע
מאוהב אחר קודמו- ועוד רחוק,
חבוי האחרון יפרח כאחרון.

על כן רק הזוכרים אולי צומחים לעד:
גם חייהם נסים תמיד וזכרונם
רק הוא. כמים הפקוחים שבנהרות
פורח, יער עד, בשלל מעמקיו.
בסבך הדלקות בשמי-נהר זרומים
צמחת הוויה נצחית, האהבה.

* * * * * *

אתה הוא האיש החדש
מילים: וולט ויטמן ושמעון הלקין
לחן: ירונה כספי
קיים ביצוע לשיר זה


אתה הוא האיש החדש
אתה הוא האיש החדש
הנמשך אלי –
הנמשך אלי…

קודם כל ראה הוזהרת
ששונה אני מכל ששיערת
ששונה אני מכל ששיערת
ראה,ראה
הוזהרת!

אתה הוא האיש החדש…

קודם כל ראה הוזהרת
ששונה אני מכל ששיערת
ששונה אני מכל ששיערת
משער אתה כי בי
תמצא את חזון ליבך

אתה הוא האיש החדש…

אז לפחות מצאתי שני שירים, שתי ביוגרפיות דומות, ויקי ולכסיקון הספרות העברית החדשה. שוב אני מופתע ממיעוט המידע על "גדולי תרבות", לפחות על פי כותב הערך בויקיפדיה. עצוב, שכך אנחנו נוטים גם באקדמיה לשכוח את העבר שממנו משתלשל ההווה.
בפרויקט בן יהודה מובא ממואר של שושנה שרירא - ולו רק להראות איזה ממואר נלוז, פשטני וקצת רכילותי הביאו בשם הגב' שרירא, אני מעתיק קטע קטן:



המשורר ירוחם לוריא שהיה באותה מסיבה וראה כי הלקין מרעיף עלי מחמאות לרוב וחשש כי יגבה לבי ופן אלך אחריו שולל כתב לי פתק באותה מסיבה ספרותית ביתית: “הוא ידוע כאוהב נשים מושבע”. ראי כי הוזהרת. לא היה צורך להזהירני. קולו הרחיקני ממנו ת"ק פרסה.

כשעבר לירושלים ולאחר מסיבה לסופרים עולי אמריקה בביתו של אבינועם שאף אליה הוזמנתי (שמעתי לפי בקשה מיוחדת מאת האמריקאים) אבדתי כל קשר עמו. ורק הרביתי לשמע על תלמידיו, תורתו, מאמריו, ספריו, שיריו כל זאת קראתי בדבקות.

לאחרונה קבלתי ממנו מכתב בשנת 1979 בצאת קובץ ספורי “אלמני הקש הצהובים”. הוא כבר היה אז חולה ומדוכא. במכתב זה כתב לי שדכאון רוחו ונכאותו גברו ביותר והנה קבל את ספרי זה ואמר למשורר וינקלר שסר אליו שבקוראו את ספרי התעודד ואפילו צחק ונהנה ומצב רוחו השתפר עד מאד.

הצטערתי מאד שעל כך כתב לי רק במכתב פרטי ולא במאמר פומבי שיקראו גם אחרים.
[הדגש שלי ]

והנה השיר הראשון שהבאתי – "רק הזוכרים צומחים ביחד צמיחה חיה." המשך השיר הוא הרחבה של מדוע, איך, איפה מתרחשת צמיחה ומהו הזיכרון. החיבור לטבע חזק, ומזכיר את וולט ויטמן, אין ספק בלבי.

השיר השני מתעתע לגמרי, כיוון שאיננו מנוקד, והוא מתורגם ע"י משורר ישראלי שהעריץ את ויטמן, אפשר לקוראו כשיר פגישה של שני גברים. כמו גם שיר לאשה. [ האם ויטמן כתב לנשים? אתמהָּ ] האם התרגום והשיר מבטאים איזו כמיהה טמירה אצל הלקין?

מקור השיר הזוכרים – בלוג פואטריה
מקור השיר – אתה הוא האיש החדש, שירונט
ביוגרפיה – ויקי, לכסיקון הספרות העברית החדשה
מקור הקטע של שרירא - פרויקט בן יהודה

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה