הועלתה שאלה ב- QUARA
מה היתה הטענה נגד אדם וחווה? אם הם לא ידעו להבחין בין טוב ורע אז על מה נענשו? ומה אשמים הילדים שלהם? אלי ריכטר
חשוב לדעת שזה מיתוס, כלומר סיפור-על [נרטיב על] המנסה להסביר את המציאות בה חיים בני האדם.
אני מניח שלו נכתב המיתוס כיום, יתכן והוא היה אחר לגמרי. וללא ספק יש ווריאציות קודמות ועכשוויות לסיפור גן עדן.
מיהם גיבורי המיתוס:
גבר, אשה, נחש, אלוהים.
נחש
ברור לגמרי מדוע הנחש נבחר מכל שאר החיות ע"מ לייצג את הרע. הוא דומה במבנהו לאיבר הזכרות, ומחברי המיתוס היו מחוברים היטב לתשוקה המינית של הגברים ולביטוייה.
הבחירה בו גם נגזרת מהמיתוס המצרי על אפפ - "אפפ או אפופיס (במצרית עתיקה: עאפפ; "אפופיס" בשמו היווני) הוא אל מצרי שמיוצג כנחש אדום (במצרים העתיקה אדום נחשב סמל הרוע משום שהזכיר את צבע האדמה בעת בצורת) עצום ממדים השוכן במרומים החשוכים ומחכה לספינת רע (ושאר האלים) כדי לתקוף."[ויקיפדיה]
ישנן, אולי, השפעות זורואסטריות של "טוב ורע" מגולמים באמצעות דמויות שונות, שבאות לידי ביטוי בסיפור הזה.
אלוהים
בורא עולם מכין את מלכודת הדבש המושלמת בגן המושלם שלו. למה? מדוע הוא היה חייב לטעת את עץ החיים ואת עץ הדעת טוב ורע בגן שלו? כולנו יודעים, כשאומרים "אסור" דווקא אז אנחנו רוצים, זה מאפיין בולט של המין האנושי, ואלפי הסיפורים על הפרת טאבו, חוקים, איסורים בכל התרבויות האנושיות מוכיחים זאת.
כלומר, מראש היתה קיימת אפשרות שאדם וחווה לא יעמדו במבחן אותו השית אלוהים, רואה כל, שמבטו "חודר כליות ולב". אפשר להניח שאלוהים ממש רצה שהם יפרו את הטאבו "לא לגעת" בטוטם. זה אגב פותר את בעיית השליטה המלאה של אלוהים גם על הנחש. הנחש היה שלוחו.[ כאן עולה ספק אירוני לגבי היות אלוהים "כל יודע".]
הסיפור אגב לא מתייחס כלל לעץ החיים. ואיך יתייחס? בני אדם נולדים ומתים. עד היום לא נמצאה הדרך לאלמוות. לכן הסוגייה המוסרית "טוב ורע" היא המהותית בסיפור הזה. "הרע" מנצח. זו סוגייה מוסרית אחרת שתקבל ביטוייה בתרבויות האנושית במשך אלפי שנות קיומן. מדוע "הרע" דומיננטי, מוצלח יותר וכו' מסיפור גן עדן וחטא אדה"ר [אדם הראשון] עולה שהמיתוס מתקיים גם כיום, והרי זה מיתוס, סיפור-על [נרטיב-על] המתווה את עקרונות היסוד של התרבות האנושית, באמצעות סימבוליזציה [הסמלה] שלהם.
אדם וחווה
אני חושב, שפיתוי חווה כבר הוטרם בסיפור הבריאה בפרק א' בבראשית, סיפור הבריאה הראשון אלוהים בורא רק את אדם, הזכר. ממש כמו אנכידו המסופוטמי, שאגב רעו ואהובו היה גבר! רק בפרק ב' [ פסוק ד] אלוהים בורא זוג! אלה שתי מגמות הקיימות במקרא, שני מיתוסים שמושפעים ממקורות שונים. זה מרתק לראות איך פרק ב', בריאת הזוג מתכנסת לתוך הסיפור בפרק א', כשטוענים שלילית היתה בת הזוג הראשונה של אדם .
היהדות [המקרא?] לא יכלה לסבול את בריאת "הגבר" בלבד. יש בכך השתמעויות קשות מאוד [לו נחשוב על התרבות היוונית בה ההומוסקסואליות היתה נורמה חברתית.] אז בהתחלה הלבישו על אדם את לילית, שוב נציגה מעולם ה"רוע". המיניות בשלמותה. יש המכנים אותה "הפמיניסטית" הראשונה. [האגדות והמעשיות שנגזרו מאותה דמות בסיפורת העממית היהודית וגם העולמית רבות מאוד.] אבל לענייננו, היא נבראה מצלע האדם. כלומר, הפיתוי שלה היה פיתויו הישיר של אדם! ברור שלא נתייחס לסיפור פגמליון וגלתיאה.
הנרטיב הזה בא לקבוע והסביר כמה דברים:
האשה מסוכנת, אלא אם כן, היא חיה במסגרת נוקשה ונשלטת היטב.
מהו מקור ההריון וסבל הלידה, אגב, די בניגוד לחיות. ולהבין שהריון מקורו בחטא, שבו האשה אשמה!
מדוע בני אדם חיים בסבל כה רב [כן, גם כיום]? - החטא הראשון. בחרתם במוסר, בחרתם במוות. יש כאן טענה פילוסופית ביחס לקשר בין ה"מוסר" לבין "תודעת המוות" והמוות עצמו.
והנחש, אחד מהחיות המסוכנות ביותר לאדם, אז וגם היום. היסוד האירוטי ברור לגמרי. ההרג המיידי, כמעט, היכולת להסתתר ולהכיש במהירות הבזק. האם "רגליים" הוא מצב טוב יותר? אני צופה בסרטוני נחשים. היעדר רגליים לא ממש "עונש". הם שוחים, "עפים", מטפסים על עצים, מוסווים היטב. חלקם אפילו מזהיר מראש - אל תתקרב.
אבל ברור שבתוך המיתוס המקראי המכונן, הנחש הוא הביטוי השלם של הרוע.
והרוע הוא גילוי המין.
לדעתי הלא מוכחת והלא מתוקפת בעובדות, זה גם סיפור אנטי האלילות בת הזמן, פולחני הפריון שהיו מקובלים בתרבויות המסופוטמיות השונות. בהפיכת "גילוי המין" לחטא, יש נסיון לשלוט על החיים המיניים של בני האדם. כלומר, רק במסגרת פרוטוקול ברור ומדוייק המין הופך לקדוש. [ראו את המיתוסים הקבליים ביחס לספירות, לערב שבת בו הן הופכות לגשטאלט שלם לגמרי, נכון, באמצעות זיווג.]
לסיכום
נכון שאדם וחווה הם הפיונים בסיפור ואולי הגיבורים האמיתיים, אבל אלוהים והנחש הם גיבורי האמת של הסיפור הזה. פרוטגוניסט ואנטגוניסט מובהקים לגמרי, כמקובל בספרות העממית ובטרגדיות היווניות. מלחמת טוב ורע, נצחון הטוב והסבר המציאות בעקבות נצחון זה.
המציאות ברורה: המשך קיום המין האנושי תלוי ב-מין. סקס זה רע, לכן רק סקס מנוהל היטב הוא טוב. כמו כן מופעל העיקרון העתיק מאוד: אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה. או בשפתנו העכשווית - האבות הקדמונים יצרו והורישו לנו את המציאות.
היום יש נטיות מדעיות ומחקרים רבים שעוסקים בהריון ברחמים מלאכותיים, הארכת החיים. ל"א ככל הנראה בעוד כמה מאות המיתוס ישתנה לגמרי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה