על פי היהדות, האם האישה גם נוצרה בצלם אלוקים? האם היא "בצלם אלוקים" גם כן?
השאלה הזו מחקה את הליך החשיבה האפלטוני ביחס למציאות, ובעיקר ביחס לאומנות.
אפלטון טען שלכל דבר על הארץ יש מצב אידיאלי של שלמות, הוא קרא לו: אידיאה. באמצעות חקירה בעולם האידיאות, פילוסופיה, האדם יגיע לשלמות, של מהותו כאדם. [כן, כגבר, תנועת 6, לפני 2600 שנים נשין לא ממש נחשבו כיותר ממיכלי הולדה ואובייקטים לתשוקה מינית.]
אפלטון, כידוע בז לאומנות, כי ראה בה "חיקוי של חיקוי", במלים אחרות: המציאות היא חיקוי של האידיאות, ואומנות היא חיקוי של המציאות, כלומר, חיקוי של חיקוי. אגב, באותה רוח אפלטונית, מסביר עדי אופיר בספרו המונומנטלי "לשון לרע" את ההיעדר של "הדבר לכשעצמו", שמה שאנשים רואים זה עקבה נעלמת שהיא "חיקוי/שארית" של הדבר עצמו, והשפה מנסה לקבע את ההעדר הזה כנוכחות.
לפי היהדות יש שני מהלכי בריאה:
הראשון, השוויוני, שמציג אלוהות דו מינית - הבה נברא אדם כצלמנו וכדמותנו, זכר ונקבה ברא אותם, בראשית א' כז -
וַיִּבְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים אֶת־הָֽאָדָם֙ בְּצַלְמ֔וֹ בְּצֶ֥לֶם אֱלֹהִ֖ים בָּרָ֣א אֹת֑וֹ זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בָּרָ֥א אֹתָֽם׃
אבל מישהו שם, לפני אלפי שנים חטף שוק והלם, מה??????????? אשה היא כגבר? היא חלק ממהות האל? שהרי בתרבות האלילית בה נוצרה ונולדה היהדות ישנה הפרדה ברורה בין אלוהות זכרית לאלוהות נקבית, אם כי כרונוס היווני היה אנדרוגינוס מהסוג של חלזונות, כנימות - הוליד בניו. אחד מצאצאיו, פאנס, שהוא אל "הרמפרודיטי", אנדרוגיני בעברית "טומטום" הוליד את האלים, שכרונוס בלע וכו' ל"א, פאנס הוא יהווה הראשון שברא את בני האדם בצלמו ובדמותו - כלומר אנדרוגינוס, או בשפת ימינו - א בינארי.
בענין הזה, מרתק היה לקרוא באחד ממוספי השבוע על אומן ישראלי, טרנסג'נדר, שנכנס להריון וילד את ילדיו, בהיותו "זכר" ללא אברי המין של הזכר. זו ממש הגשמה מלאה של הרעיון ה"א-בינארי" ושל אותו "פאנס" Phanes
בהנחה התרבותית המערבית, הסינית, ההודית ואני מניח בעוד תרבויות, שנשים נחותות, משום מה, ביהדות הביאו את זה לקצה, האל ברא מהגבר אשה, כלומר היא "חיקוי של חיקוי".
אז האם חיקוי של חיקוי דומה למקור? האם היא בצלם האלוהים?
וולטר בנימין, את חיבורו הקצר והחשוב "יצירת האומנות בעידן השיעתוק הטכני", בו הוא מסביר את ההבדל בין מקור לבין חיקוי, בין "הילה" שמאפיינת חפץ מקור להיעדר הילה באומנות המודרנית שמבוססת על יכולת יצירת אינסוף עותקים זהים והיעדר "מקור", הרי האשה והגבר שניהם העתקים "טכניים" של "בצלמנו ובדמותנו", ולכן זהים מבחינת ראשוניותם או חשיבותם.
יהודה ליבס, אחד מגדולי חוקרי הקבלה והיהדות כיום כתב מחקר גדול בשם: "המיתוס הקבלי שבפי אורפיאוס"
לקראת סיום המאמר כתוב:
"פאנס-אריקאיס ברא מתוכו אלים ואנשים וקוסמוס שלם. אבל, כפי שנמסר בכל עולם זה לא נתקיים אלא נבלע כולו, כולל אביו מולידו 86 התיאורים האורפיים, אריקאפיוס, ונעלם בבטנו של זאוס.רק אחרי ששהו בבטן זו בני העולם הקדום – ביניהם הטיטאנים הנודעים – וקיבלו צורה חדשה, נולדו שנית ובראו בידי זאוס בכוח הבריאה מיתוס מקביל העוסק בעתיקא קדישא – הוא אריך 87 שניתן בו מבשר אריקאפיוס שבקרבו. אנפין – ובבריאתו הקדומה והגומה, מצוי כמה פעמים בספרות האדרא שבזוהר, כגון ח"ג קלה ע"א, אידרא רבא."[עמ' 29]
ל"א, מבחינתי, וזו כמובן השערה שלא חקרתי אותה לעומקה, ולכן אין לי ביסוס רציני לה, אבל נרמזת מפרק א' בראשית, האלוהות המקראית היתה אנדרוגינית מובהקת, התבטאה גם בזכריות קיצונית אך גם בנשיות קיצונית [בני זאוס היו בבטונו, הריון.. אצל אל דבר, ממש סוס ים!]
לכן ולסיכום -
ההיסטוריה מלמדת שגברים עיצבו את יחסי גבר-אשה, ותלו את "זכויות היתר" שלהם ב"אל כליכול" [אומניפוטנטי], שכדאי מאוד להיזהר ממנו, ולכן, בגלל שהוא ברא את האישה מגוף הגבר, וזו המסורת המקובלת והקובעת, האשה לעולם אינה "בצלם אלוהים", אלא ב"צלם הגבר".
https://katzr.net/a5d458
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה