בשרביט החם של השבוע זה הנושא שעולה לדיון.
היום התפתח דיון ביני לבין בני אודות "פרוייקט הנאורות" [החל מהמאה ה- 17 - המדע החדש] שבסיסו שבירת מחסום התודעה המדעי, הפוליטי, הדתי והנפשי: הכנסייה הקתולית ואריסטו.
דה קארט גילה את ה- "אני" באמצעות המשפט שלנצח ייזכר: COGITO ERGO SUM ובעברית: אני חושב משמע אני קיים.
המאה ה- 18 שסופה היתה המהפיכה הצרפתית ששיסעה את הקשר הגורדי בין הכנסייה לבין המונארך, המעבר אל המדע במאה ה- 19 כל אלה ערערו ללא ספק את מעמד הדת כפארדיגמה "נצחית" או משמעותית בחיי היחיד.
הלאומיות היא תוצאה של פרוייקט הנאורות, וגם של החילוניות. צריך לזכור ש"חול" בעבריתהוא ההפך מ"קודש". יש "ימי חול" ויש "ימים קדושים". החילוני בוחר את חייו עפ"י מערכת ערכים אנושית ולא עפ"י מערכת אמונית, די קפריזית, שדיברה רמות על "כבוד האדם" ובאותה נשימה בזה ופגעה במי שלא עמד בסטנדרטים שלה.
אחד מהמיתוסים הגדולים של היהדות, בעיבוד ציוני-לאומי בעל ניחוח דתי חזק הוא - שעל אף הגלויות השונות, המרחקים האדירים ביניהן ה"עם היהודי" שמר על אחדותו. עובדתית והיסטורית זה לא נכון. [די אם נזכור את רדיפות החסידים ע"י המתנגדים ומסירת ילדי חסידים לצבא הצאר!!] מנהגי אשכנז ומנהגי ספרד, מנהגים שונים באותה רצועה צפונית באפריקה שנקראת אצלנו - ארצות המגרב[המערב].
אבל -
האתוס הציוני שם לעצמו מטרה להביא את כל היהודים לארץ ישראל. אני לא ממש בטוח שזה היה האתוס בעלייה הראשונה, אחריה השנייה והשלישית. ככל שמצוקות היישוב היהודי במאה העשרים חפפו לאסונות באירופה אתוס זה צמח ועלה, ובעקבותיו הובאו לארץ מליוני בני אדם. פליטים מאירופה, פליטים מארצות ערב שנלחמו בנו או מארצות המגרב.
אגב, ידוע בוודאות, שיהודים ממרוקו למשל, שהיגרו לצרפת זכו להצלחה כלכלית וחברתית, אקדמית ופוליטית, שבישראל החדשה רק יכלו לחלום עליה.
אז, האם הפרוייקט החילוני איחד את העם הישראלי?
לדעתי, ישראל מעולם לא היתה מאוחדת. הפרוייקט החילוני הצליח באיזורים אורבניים ובאיזורי ספר משגשגים. היה ב"היות חילוני" הבטחה להצלחה, להשתלבות בעולם המערבי, הדמוקרטי, הליברלי.
ישובי הספר הרחוקים מהמרכז או ממוקדי הכוח ברחבי הארץ התפתחו אחרת לגמרי. מתאחדים כדי להגן על הארץ מתממש בימים אלה, ומה יקרה כשהמלחמה תיגמר? כי אחד המתחים הכי עזים בחברה הישראלית הוא דת ומדינה. אין לי שום יכולת לדון במקורות לכך, למעט הידיעה המרה, שהדתיים הפכו ללשון מאזניים, במערכות הבחירות לאורך 76 שנות מדינה, והם למדו מהר לדרוש את המחיר.
ספי רכלבסקי בספרו "חמורו של משיח" היטיב לתאר את חדלונו של הפרוייקט החילוני, ששמו "לאומיות", "דמוקרטיה", "הומניזם", "זכויות אדם", "ליברליזם" מול הפנטיות הדתית, הן בקצותיה החרדיים ההזויים והן במופעי הפשיזם הישראלי בדמות כהנא וממשיכו בן גביר.
האם הקוטב הדתי ינצח ולעד נהיה יהודים או האם הקוטב החילוני ינצח ונהפוך לישראלים, שזו מהות החילוניות, הרחקת הדת ממוקד הזהות הלאומי.
חלום אחדות ישראלית אינו חלום אחדות יהודית. חלום אחדות יהודית אינו חילוני כי אם דתי במלוא מובן המילה, וכולל בתוכו חזרה לימי בית ראשון או שני. חלום אחדות ישראלית יכול להכיל "יהדות" כחלק ממרקם חיים חילוני, מכיל, מכבד ומאפשר חיים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה