יום חמישי, 10 בספטמבר 2020

109 - לוין קיפניס




קוראים לו גדול משוררי הילדים. מה אני יודע? גדלתי עליו ועל קדיה מולודבסקי הגדולה, וכן לא אשכח את מרים ילן שטקליס הגדולה לעולם. גם לנדנדה של ביאליק הגדול מקום רחב חשיבות בחיי, בחיי ילדיי ונכדיי.

הפעם אני רק מציץ ומביא את אחד משירי הפורים היפים ביותר שאני מכיר, שיר שמצליח להכיל בתוכו שתי מגמות סותרות, ולהפוך אותו ל"מרגיע" או "מפיג חששות".

אֲנִי פּוּרִים, אֲנִי פּוּרִים
שָׂמֵחַ וּמְבַדֵּחַ.
הֲלֹא רַק פַּעַם בַּשָּׁנָה

אָבוֹא לְהִתְאָרֵחַ.

רַבִּי פּוּרִים, רַבִּי פּוּרִים
אֱמֹר נָא לִי מַדּוּעַ.
מַדּוּעַ לֹא יָחוּל פּוּרִים

פַּעֲמַיִם בַּשָּׁבוּעַ.

הֵידָד פּוּרִים, הֵידָד פּוּרִים
הַכּוּ תֹּף וּמְצִלְתַּיִם.
הוֹ מִי יִתֵּן וּבָא פּוּרִים
לְחֹדֶשׁ לְחָדְשַׁיִם.

שיר יפהפה טיפוסי לבית היוצר של קיפניס. לבד מהרצון להפוך את החגיגה הזו לרב שנתית, רצון ילדי וגם אנושי, יש גם המציאות שאינה מאפשרת זאת. המציאות באה באמצעות מילת השאלה "מדוע" והבעת התקווה "הו מי יתן". הרבה יותר יפה מכך זו החריזה אבגב, שבכל בית מעצימה את החדפעמיות של פורים:

מבדח- להתארח [ אורח זמני תמיד ]; מדוע – בשבוע [על פי הקשר הבית, פורים חל רק בפעם בשבוע ]; מצלתיים – לחודשיים [ הרצון העז לשמחה אינסופית א-לה-פורים]

פורים שמח

 

מקור השיר – aish.co.il

ביוגרפיה –  הארץ, בנו של לוין קיפניס ; ויקי

מקור תמונה – taltalim.co.il

:)

 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה