יהודה הלוי – הבא מבול
הֲבָא מַבּוּל וְשָׂם תֵּבֵל חֳרָבָה / וְאֵין לִרְאוֹת פְּנֵי אֶרֶץ חֲרֵבָה
וְאֵין אָדָם וְאֵין חַיָּה וְאֵין עוֹף / הֲסָף הַכֹּל וְשָׁכְנוּ מַעֲצֵבָה
וּבִרְאוֹת הַר וְשׁוּחָה לִי מְנוּחָה / וְאֶרֶץ הָעֲרָבָה לִי עֲרֵבָה
וְאַשְׁגִּיחַ לְכָל עֵבֶר וְאֵין כֹּל / אֲבָל מַיִם וְשָׁמַיִם וְתֵבָה
וְלִוְיָתָן בְּהַרְתִּיחוֹ מְצוּלָה / וְאֶחְשֹׁב כִּי תְהוֹם יַחְשֹׁב לְשֵׂיבָה
וְלֵב הַיָּם יְכַחֵשׁ בָּאֳנִיָּה/ כְּאִלּוּ הִיא בְּיַד הַיָּם גְּנֵבָה
וְיָם יִזְעַף וְנַפְשִׁי תַעֲלֹז, כִּי/ אֱלֵי מִקְדַּשׁ אֱלֹהֶיהָ קְרֵבָה.
אחד השירים המקסימים שלדעתי נכתבו בתקופת ימי הביניים, היהודית, בזמן ההיסטורי שנקרא "תור הזהב בספרד" על ידי אחד ממשוררי ישראל הגדולים ביותר שקיימים.
כל מה שנחשב יפה[1], מתאים, ראוי מופיע בשיר, תפארת הפתיחה, השיבוץ, החרוז המבריח, צימודים עזי משמעות, מצלולים חזקים והסיום, תפארת הסיום המבוססת על צירוף הפכים היוצר מעין פתגם [מכתם] וים יזעף ונפשי תעלז.
ומה מספר לנו השיר – הבדידות הנוראה בלב ים עבור "עכבר היבשה", השקט, היעדר נקודת ציון נייחה באופק, כמעט מעמד הר סיני המקביל למבול בימי נוח. שני אירועים מכוננים והפוכים לגמרי במהותם. הראשון השמדה והשני הנחת התשתית המוסרית לעם נבחר.
בתוך ההקשר המיתי הזה הדובר מפליג לארץ ישראל, להגיע לכותל המערבי, מחוז חפצו. [ לבי במזרח..]
[1] - הסבר מקיף של השיר, כולל כל אמצעיו האמנותיים נמצא באתר "אלוני יצחק", מומלץ ביותר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה