זהו
בבת אחת שני מנהלי ביה"ס עזבו - מנהל חטיבת הביניים ומנהלת התיכון והקמפוס.
היא זכתה במכרז לניהול ביה"ס אחר בעיר. ביה"ס גדול, אחד שנחשב מהטובים בעיר, והוא עזב מבלי להודיע לאף אחד, במקרה נודע לנו.
ברור שרס"ן שמועתי התחיל לעבוד שעות נוספות.
אחת המסקנות הבולטות היא ששניהם נכשלו כשלון חרוץ בניהול ביה"ס. ההצלחות באחוזי הבגרות לא מהימנות, כי אלה בגרויות קורונה, בהן נעשו העתקות אינסופיות בבחינות עצמן ומניפולציות בעזרת הבגרות הפנימית, 30% מהציון, רפורמת פירון.
הם נכשלו בקידום ביה"ס, מבית ספר לתלמידים חלשים, מסוג בית ספר של "הזדמנות אחרונה" לביה"ס לתלמידים "רגילים", כלומר בינוניים +.
הם נכשלו בהגדלת כמות התלמידים שמגיעים ללמוד בביה"ס, כך שיש כיום שתי שכבות בנות 2 כתות בלבד.
הם נכשלו בגיוס מורים מצוינים וחדשים בעלי ניסיון, ונשענים בעיקר על צעירים בשנת התמחות או מורים עייפים שנפלטו ממסגרות אחרות. תחלופת המורים גדולה, והמורים המקצוענים היחידים עומדים בפני פרישה.
הם לא הצליחו ליצור "חזון בית ספרי", שהוא בסיס עבודה הכרחי ליצירת מערכת פדגוגית-חינוכית מעבר למשמעת ולהצלחה בבחינות.
הם נכשלו בחטיבת הביניים בחינוך לאוריינות. מי שהגיע אורייני ימשיך להיות כזה, אבל הרוב זקוק ללמידת מיומנויות היסוד של אוריינות [קריאה, כתיבה, הבנת הנשמע/הנקרא, הפקת לקחים, יישום, השוואה וכו'], וחמש שנים בוזבזו על כלום, איך אמרו: מזל שהיתה קורונה. רמת הבחיינות כלכך נמוכה, שבאמת לא צריך מימנויות אורייניות מיוחדות.
לא פותחו צוותים מקצועיים, לא נערכו השתלמויות מפתחות-מדריכות מאף סוג.
אז מה הפלא שלטענת כמה - שניהם ברחו מביה"ס?
ולא נעים לומר - כל המנהלים.ות שלנו מאז 2009 לא סיימו קדנציה מלאה [7 שנים], ואף אחד מהם לא הצליח להביא את הסחורה. המנהל הפדגוגי הנורמלי היחיד שהיה לנו עזב אחרי שנתיים, לאחר שאחת מהמורות טינפה עליו, ללא הצדקה.
לא משעמם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה