ככלות ייני – מיוחס לרשב"ג
כִּכְלוֹת יֵינִי תֵּרַד עֵינִי. פַּלְגֵי מַיִם פַּלְגֵי מַיִם:
שִׁבְעִים (יַיִן) הֵמָּה הַגִּבּוֹרִים.
וְיַכְחִידוּם תִּשְׁעִים (מַיִם) שָׂרִים./ שָׁבְתוּ שִׁירִים. כִּי פֶה שָׁרִים.
מָלֵא מַיִם מָלֵא מַיִם:
לֶחֶם לָאֹכֵל אֵיךְ יִטְעַם.
אוֹ אֵיךְ לַחֵךְ מַאֲכָל יִנְעַם. /עֵת בַּגְּבִיעִים לִפְנֵי הָעָם.
יֻתַּן מַיִם יֻתַּן מַיִם.
מֵי יַם סוּף בֶּן עַמְרָם הוֹבִישׁ.
וִיאוֹרֵי מִצְרַיִם הִבְאִישׁ. /אָכֵן כִּי זֶה משֶׁה הָאִישׁ.
יִזַּל מַיִם יִזַּל מַיִם.
הִנְנִי רֵע לִצְפַרְדֵּעַ.
עִמּוֹ אֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ. /כִּי כָמוֹהוּ פִּי יוֹדֵעַ.
שִׁיר הַמַּיִם שִׁיר הַמָּיִם:
נָזִיר יִהְיֶה לִפְנֵי מוֹתוֹ.
כִּבְנֵי רֵכָב יִהְיֶה דָּתוֹ. / יִהְיוּ בָנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ.
שׁוֹאֲבֵי מַיִם שׁוֹאֲבֵי מַיִם:
בדף ההקדמה לפיוט כתוב :
"מכל המקורות האלו ידוע לנו ככל הנראה רק על קהילת יהודי בבל השרה את הפיוט בפורים – בשני לחנים: האחד הוא לחן המוכר כלחנו של הפיוט 'אנה אלך' והשני הוא הלחן המוכר כלחן הנפוץ בראשית הזמר העברי בקרב תנועות הנוער ואנשי העליות הראשונות. ומי יודע מי השפיע על מי."[1]
כן מתוך "מחקרים ביצירת שלמה אבן גבירול" בעריכת צבי מלאכי, עמ' 221:
שיר תלונה כנגד מארח שמהל יין במים רבים: יין = שבעים בגימטריה; מים = תשעים בגימטריה, ועל כן "שבעים המה הגיבורים, ויכחידום תשעים שרים". הפזמון על פי איכה ג', מ"ח: "פַּלְגֵי מַיִם תֵּרַד עֵינִי עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי". ייתכן שבמקור הפייטן כתב "ככלות ייני תֵּרַד עיני", נאמן לפסוק, אך הצורה הרווחת בשירה היא גם הצורה הרווחת בדיבור; "תֵּרֵד".
השיר הושר בארץ ישראל עוד לפני העלייה הראשונה, כנראה בלחן הזה. בספר השירים של אידלזון הוא מופיע בלחן אחר.
האותיות הראשונות בכל בית מצטרפות באקרוסטיכון לשם המחבר "שלמה". מספר עזריה אלון:
בכל מקום כתוב כי המחבר הוא שלמה אבן גבירול. חוקרי שירת ספרד, ובראשם פרופ' ישראל לוין, קובעים כי הדבר אינו נכון, וכי את השיר כתב משורר לא ידוע ושמו "שלמה". לדברי הפרופ' לוין יש כמה משוררים עלומים ששמם היה "יהודה" או "אברהם" ושיריהם יוחסו לאחד מן הגדולים במשוררי ספרד.
כמו כן, כותבת ד"ר איילת אטינגר, "בשבח היין ובגנות הקמצנים בפיוט ככלות ייני":
השיר 'ככלות ייני' מיוחס לאבן גבירול בשל חתימתו "שלמה", אך נמצא רק במקורות מאוחרים ונכתב כנראה בידי 'שלמה' אחר.
וכן מתוך "מחקרים ביצירת שלמה אבן גבירול" בעריכת צבי מלאכי, עמ' 221:
כידוע יוחס השיר "ככלות ייני" במסכת פורים החל במהדורת פיזארו רע"ג [= 1513 – זֶמֶרֶשֶׁת] ובשאר מקורות לשלמה אבן גבירול, ומובן שלא נתחבר על ידי רשב"ג.
ראה דיון בזמרשת על מחברו של השיר.
מקור השיר – וצורתו המדוייקת כשל שיר אזור – באתר "פיוט"
ביוגרפיה – אבן גבירול, אינציקלופדיה יהודית דעת
דיון על השיר ומחברו המזוייף – זמרשת
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה