חיים לנסקי
"אֲדוֹן הַשִּׁיר, עַל כָּל יְצוּר
חָרוּז חִשַּׁלְתָּ רָאוּי לְתֵמַהּ –
וְעַל רוֹדְפֶיךָ מָה? אֵין אֵשׁ?"
– סַדָּנִי שְׁטוּף זִיו, דֵּי אֵשׁ בַּכּוּר,
רָאוּי גַּם שֶׁרֶץ לְשִׁיר, אַךְ הֵמָּה –
הֵן לֹא לִבְדּוֹת מֵאַיִן יֵשׁ.
סיפור חיים לנסקי הוא אחד הסיפורים המבהילים ביותר בספרות הישראלית. סיפור שרבים מהיהודים אוהדי סטאלין או המשטר הקומוניסטי בבריה"מ אהבו להתעלם ממנו.
על פי ויקיפדיה[1] ואחרים, שיריו הוברחו בדרך לא דרך לישראל והגיעו בשנת 1958, למעלה מעשור אחרי מותו בגולאג הקומוניסטי. מי שהכין את השירה המופלאה הזו לפרסום היתה ד"ר ורד אריאל-נהרי, הקדישה שנים רבות לחקר חיי לנסקי ויצירתו, ואף כתבה עליהם חיבור לשם קבלת תואר דוקטור באוניברסיטת תל אביב. [ 2 ]
השיר הקטן והיפהפה הזה מתכתב ישירות עם שירו של ביאליק "לא זכיתי באור מן ההפקר" [3] -
עיקר הרפרור לשירו של ביאליק מופיע בבית השני, בו הוא מתייחס לבית השלישי בשירו של ביאליק :
וְתַחַת פַּטִּישׁ צָרוֹתַי הַגְּדוֹלוֹת
כִּי יִתְפּוֹצֵץ לְבָבִי, צוּר-עֻזִּי,
זֶה הַנִּיצוֹץ עָף, נִתָּז אֶל-עֵינִי,
וּמֵעֵינִי – לַחֲרוּזִי
הרפרור כלכך משעשע, הוא מחורר לגמרי את האופראיות, הדרמתיות והטרגיות בשירו של ביאליק [ יחסי משורר-קורא] לכדי הזניח ביותר. השיר נקרא "אדון השיר" - שהרי המשורר הוא משרת של המוזות כידוע, והנה הבית הראשון שואל "רטורית" - על רודפיי אין חרוז [שיר?]. ובבית השני הוא מגדיל עשות: ראוי גם שרץ לשיר.
קריאה כזו אפשרית, קריאה ארספואטית המציגה עמדה פואטית אחרת הן לביאליק והן לרחל שראתה בכתיבת שיר כמו "לידה", ואז התינוק "נגזל" ממנה בשל "אטימות" או "חוסר רגישות" של הקורא.
את לנסקי הקורא לא ממש מעניין בשיר הזה, כרכיב בפואטיקה שלו, אבל אפשר לקרוא את השיר כשיר אלגורי-אירוני, אם מתייחסים לקורות חייו האיומים, וכך הרודפים והשרץ הופכים לישויות קונקרטיות ממש.
מבחינה מבנית השיר מציג מלאכת חריזה אינטראסטרופית[ אם יש בכלל מונח כזה ]:
שורה 1 א' שורה 1ב
שורה 2 א שורה 2 ב
שורה 3 א שורה 3 ב
התוצאה מרשימה מאוד - יצור- בכור; תמה - המה ; אש - יש
החרוז "חותר" תחת השאלות, ודאי וודאי יש אש כדי לשרוף בה את השרצים, הרודפים והאויבים, רק ל"אדון השיר" אין. התבנית הזו אירונית ועצובה כלכך, כי היא מכילה את הידיעה שיש אבל בו זמנית גם אין.
----------------------------------------
1. ביוגרפיה - ויקיפדיה
2. מוסד ביאליק - כל השירים
3. ביאליק - לא זכיתי באור מן ההפקר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה