מקסים גילן – השבעה
השבעה – מקסים גילן
"נוּר, תנשמת אהובה
שקולותיה מייסרים את
אמירי-הלילה
נור, תנשמת אכזרית המרטשת
עכברים ואהבות נואשות
נור, טורף מטריף
ומטורף בין פיו
הקמאי
נור, כל ניצב יהלום מקור
פלדה וקול מן
המעמקים.
נור, צלך על פני-ירח
בלילות שלפני גשם, על
רקיע כחול-קהה ( כך במקור)
ומהביל
נור, קראי את הקורבן
ותפול בזרועותי, מציד
אהבה, פרי-שבי."
נור = אש והיא מקור הכל וסופו של הכל. הבחירה דווקא בתנשמת ממשפחת הינשופים, מצביעה על קשר עמוק אהבה-חכמה. השיר הוא כמובן מעין תפילה או חיקוי של פולחן אלילי כזה או אחר.
משפחת הינשופים רבת זכויות בעולם האלים. אתנה היוונית, לאקשמי ההודית, בל נשכח את הידועה מכל בתרבות שלנו, היהודית - לילית וראגאנה הבלטית שהפכה בעזרת הנצרות למכשפה ידועה. [ סיבה להדוויג של הארי פוטר?]
כך או אחרת, דומה השיר הזה לשיר המתאר את סגולות האל, את המורכבות הגבוהה שבה, הטוב והרע שאינם חדים [ קהה, כלשון השיר ]. היא בעצם "חית הנפש" של המשורר/הדובר.
גילון פיתח וגיבש אידאולוגיה לאומנית כמו-כנענית, מה שמסביר היטב את אופיו האלילי של השיר, את התשוקה לדם, לחום הציד, ואולי את הצימוד/ההומנים המשולש הזה: נור, טורף מטריף / ומטורף.. המשחק בשפה ובלשון.
שיר יפה מאוד.
מקור השיר – בבל ושירים אפלים, ינשוף הוצאה לאור, אתר טקסט
ביוגרפיה – ויקי ;
אמיר בקר – הארץ 2015
אלי אשד - המיתולוגיה הפרטית של מקסים גילן
מאמר של רן יגיל על שיר של גילון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה