יום ראשון, 21 ביוני 2020

94 - מתתיהו שלם




שיבולת בשדה – מתתיהו שלם

מילים: מתתיהו שלם
לחן: מתתיהו שלם


שִׁבֹּלֶת בַּשָּׂדֶה
כּוֹרְעָה בָּרוּחַ
מֵעֹמֶס גַּרְעִינִים כִּי רַב.
וּבְמֶרְחַב הָרִים
יוֹם כְּבָר יָפוּחַ
הַשֶּׁמֶשׁ כֶּתֶם וְזָהָב.


עוּרוּ הוֹי עוּרוּ
שׁוּרוּ בְּנֵי כְּפָרִים
קָמָה הֵן בָּשְׁלָה כְּבָר
עַל פְּנֵי הַכָּרִים
קִצְרוּ שִׁלְחוּ מַגָּל
עֵת רֵאשִׁית הַקָּצִיר

שְׂדֵה שְׂעוֹרִים תַּמָּה
זֵר חַג עוֹטֶרֶת,
שֶׁפַע יְבוּל וּבְרָכָה.
לִקְרַאת בּוֹא הַקּוֹצְרִים
בְּזֹהַר מַזְהֶרֶת,
חֶרֶשׁ לָעֹמֶר מְחַכָּה.

הָבוּ הָנִיפוּ
נִירוּ לָכֶם נִיר
חַג לַקָּמָה,
עֵת רֵאשִׁית הַקָּצִיר.
קִצְרוּ, שִׁלְחוּ מַגָּל
עֵת רֵאשִׁית הַקָּצִיר



שיר יפהפה, מוזיקה נהדרת, חרותה בי ובמוחי מאז היותי חוגג בן 3 או 4 בגני הילדים בשבועות. שיר החוגג בהתלהבות את התבואה, את קציר התבואה. כל הטבע חוגג יחד עם הקוצרים. יש אור, השמש זוהרת משמחה, השיבולים כורעות מרב גרעינים [ הרפרור לכורעת ללדת אינו מקרי, כמובן] - אבל, היסוד המיתי-האירוטי שמאפיין אולי, את המיתוסים הכנענים העתיקים, שחלקם אף מופיעים בתנ"ך [ מגילת רות והמפגש האירוטי שלה עם בועז על ערמת השבולים אינו "סתמי" - הם הרו יחד את שושלת בית דוד והמשיח!] נעדר בשיר-מזמור הלז. כולו שמחה צרופה של החקלאי והטבע שעמו שיתף פעולה.
בילדותי אני זוכר אותו מושר ברדיו, את אמי ע"ה עם קולה הצלול והנהדר שרה אותו בשמחה רבה, מלווה  את סרטי תעמולה גסי רוח ואגרסיביים של הממשלה הצעירה, את סרטוני תעמולה ציוניים של המדינה הקטנה, והקיבוצים אף הם לא היססו לפאר בו את עצמם. 
הקשבה וקריאה של שיר מקסים זה, לאחר שמנפנפים באוויר את כל המוץ שנדבק אליו, מגלה שיר מלא שמחה, שיר של איכר, שאינו שונה אני מתאר לעצמי משירי חקלאים אחרים בעולם, עת יבולם עולה ומשמח אותם.

שיר בעל טורים קצרים וקופצניים במשקל ימב ימתיכוני מלרעי. [ V- = שתי הברות, אחת לא מודגשת השנייה מודגשת, אמנם אין אחידות ריתמית בין השורות, אבל נוצר מעין "סטקטו" שמתאים מאוד לעברית-הישראלית שמתאים מאוד לתיפוף, לרקיעות רגלים, מחיאות כפיים] 
כיאות לשיר שמחה, שיר שמעודד ריקוד ותנועה של הגוף. החריזה הנפלאה שמתגנבת בשקט ולא עומדת בחזית השיר [ כמו אצל אלתרמן למשל ].
למשל בבית הראשון - רוח - יפוח; אבל אין המלים עוקבות זו את זו. ההפרדה בין שתי מילי החרוז "מרגיעה" מתח סמנטי, מייצרת בעיקר צליליות עדינה ונעימה ומונעת התמקדות אסתטית-מוגזמת בחרוז עצמו. כך גם עם שאר חרוזי השיר.
יש שימוש רב במצלולים שמעודדים את המוזיקליות המובנית  של השיר, ומכיוון שהמשורר הוא גם המלחין החיבור פשוט מושלם.
- - -

מקור השיר – זמרשת

ביוגרפיה - ויקיפדיה


עפרה חזה מבצעת את השיר ביוטיוב

ביצוע של פרידה בוקרה בצרפתית [ מנותק לגמרי מהחוויה הישראלית ]

הפנייה בזמרשת לביצועים רבים ומגוונים של השיר הזה










אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה